דפוסי שתיית אלכוהול והשפעתם על הסיכון לסרטן המעי הגס
לפי הגדרות המחקר, שתייה כבדה הוגדרה כיותר מ-14 משקאות אלכוהוליים בשבוע, בעוד ששתייה מתונה הוגדרה כצריכה של 7 עד 14 משקאות בשבוע. החוקרים השוו בין שותים כבדים, שותים מתונים ושותים קלים או כאלה ששתו בעבר והפסיקו.
שתייה כבדה: עלייה משמעותית בסיכון לסרטן
הנתונים מראים כי שתייה כבדה עקבית לאורך שנות הבגרות קשורה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. ניתוח הנתונים העלה כי שתייה כבדה לאורך החיים נקשרה לעלייה של כ-25% בסיכון הכולל לסרטן המעי הגס, וכמעט להכפלת הסיכון לסרטן החלחולת.
לעומת זאת, שתייה מתונה לאורך החיים נמצאה קשורה לסיכון נמוך יותר בהשוואה לשתייה כבדה, אך החוקרים מדגישים כי גם דפוסים שאינם קיצוניים עלולים להשפיע על הסיכון בטווח הארוך.
הפסקת שתייה: הפחתה בסיכון לפוליפים טרום סרטניים
בבחינת פוליפים טרום סרטניים, לא נמצא דפוס מובהק בין צריכת אלכוהול גבוהה בהווה לבין הסיכון להיווצרותם. עם זאת, בקרב משתתפים שהפסיקו לשתות אלכוהול בעבר, נמצא סיכון נמוך יותר להופעת אדנומות לא מתקדמות.
החוקרים מציינים כי על סמך הנתונים, צריכה גבוהה ומתמשכת של אלכוהול לאורך החיים הבוגרים עלולה להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס, בעוד שהפסקת שתייה עשויה להפחית את הסיכון לנגעים טרום סרטניים.
מחקרים רבים בשנים האחרונות מצביעים על כך ששתיית אלכוהול, גם ברמות שנחשבות מתונות, עלולה להשפיע לרעה על מערכות רבות בגוף, כולל הגברת תהליכי דלקת והפגיעה במנגנוני ניקוי רעלים, מה שמוביל לעלייה בסיכון למספר סוגי סרטן.
התרעות פיקוד העורף