המחקר בחן את הקשר בין כרונוטיפ, כלומר הנטייה הטבעית של אדם להיות פעיל וערני בשעות הבוקר או הערב, לבין מדדי בריאות הלב. לצורך כך נותחו נתוניהם של כ-323 אלף מבוגרים ממאגר המחקר הבריטי UK Biobank שנאספו בשנים 2006 עד 2010. גילם הממוצע של המשתתפים היה 57, והם מילאו שאלונים על דפוסי השינה והערות שלהם.
כ-24% מהמשתתפים הגדירו עצמם אנשי בוקר, 8% הגדירו עצמם אנשי ערב, ו-67% נוספים שובצו בקבוצת הביניים. החוקרים חישבו לכל משתתף ציון בריאות לב על פי מדדי Life’s Essential 8 של American Heart Association הכוללים איכות שינה, משקל גוף, תזונה, רמות סוכר בדם, לחץ דם, כולסטרול, עישון ופעילות גופנית. הציון נע בין 0 ל-100, כאשר ציון גבוה מעיד על בריאות טובה יותר.
ציון בריאות הלב הממוצע בכלל המדגם עמד על 67.4 נקודות. נשים הציגו בריאות לב טובה יותר מגברים, עם ציון ממוצע של 70 לעומת 65. בהשוואה לקבוצת הביניים, אנשי לילה נמצאו עם שכיחות גבוהה ב-79% של בריאות לב ירודה, שהוגדרה כציון נמוך מ-50. מנגד, אנשי בוקר הציגו שכיחות נמוכה ב-5% של בריאות לב ירודה.
במהלך מעקב חציוני של 14 שנים, אנשי לילה היו בסיכון גבוה ב-16% ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי, בהשוואה לקבוצת הביניים. אצל אנשי הבוקר לא נמצא סיכון מוגבר לאירועים אלו. החוקרים מציינים שהקשר בין כרונוטיפ ערב לבריאות לב לא נובע מגורם יחיד, אלא משילוב של פרופיל בריאותי פחות מיטבי הכולל מספר התנהגויות מזיקות.
שינה נחשבת כיום לאחד המרכיבים המרכזיים בשמירה על בריאות הלב. מחלת לב היא גורם התמותה המוביל בארצות הברית זה יותר ממאה שנה, והקשר בין שינה לקויה לבין תחלואה ותמותה הודגם במחקרים רבים. רק בשנת 2022 שילבה האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה את איכות השינה במדדי בריאות הלב הרשמיים שלה, לאחר שהצטברו ראיות לכך שגם חוסר שינה וגם עודף שינה קשורים למחלת לב כלילית.
על פי ההמלצות, מבוגרים אמורים לישון 7 עד 9 שעות שינה איכותית בכל לילה. שינה מאפשרת לגוף ולמוח לעבור תהליכי שיקום והתחדשות, כולל ויסות הורמונלי ואיזון מערכת העצבים. לאורך זמן, שינה לא מספקת או לא סדירה עלולה להוביל לעלייה בהורמוני סטרס כמו קורטיזול, התורמים להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
במחקר הנוכחי נמצא כי אנשי לילה קיבלו ציונים נמוכים בשישה מתוך שמונת המדדים שנבדקו, כולל שינה וחשיפה לניקוטין. הקשרים החזקים ביותר נצפו בין כרונוטיפ ערב לבין איכות שינה ירודה ועישון. עם זאת, מומחים מדגישים שהקשר שנמצא הוא מתון, ולא כזה שמצדיק בהלה.
לדבריהם, הנטייה להיות איש לילה אינה גזירת גורל. מרבית ההרגלים שמאפיינים אנשי לילה וקשורים לבריאות לב ירודה ניתנים לשינוי. הפסקת עישון, הגברת פעילות גופנית במהלך היום, שמירה על שעות אכילה מוקדמות יחסית והקפדה על משך שינה מספק יכולים לשפר משמעותית את איכות השינה ואת בריאות הלב. גם לחשיפה לאור יש תפקיד חשוב. מומלץ להיחשף לאור טבעי או אור כחול בשעות הבוקר, ולהפחית תאורה חזקה בשעות הערב, כדי לאפשר עלייה טבעית בהפרשת מלטונין. בנוסף מומלץ להפסיק צריכת קפאין כ-12 שעות לפני השינה.
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר, בהן העובדה שרוב המשתתפים היו לבנים, מבוגרים יחסית, ודיווחו בעצמם על דפוסי השינה שלהם. מדדי בריאות הלב נמדדו בנקודת זמן אחת בלבד. למרות זאת, מדובר באחד המחקרים המקיפים ביותר שבחנו את הקשר בין דפוסי השינה והערות לבריאות הלב.
התרעות פיקוד העורף