עד כה, מבוטחים שפונו באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ ולא אושפזו לאחר מכן נדרשו לשאת בחלק ניכר מהעלות, גם כשמדובר באירוע חירום שנתפס על ידי המטופל והסביבה כמציל חיים. החוק מבקש לצמצם את החסם הכלכלי ולהעניק ודאות למטופלים ולמשפחותיהם ברגעים הקריטיים.
החוק שאושר קובע הרחבה ייעודית של הזכאות. מהפינוי השני ואילך בכל שנה קלנדרית, תישא קופת החולים ב-80% מההוצאה בעד נסיעה בניידת טיפול נמרץ או אמבולנס, בסכום שאינו עולה על 80% מהאגרה הקבועה בתקנות. ההסדר חל גם על הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע, כאשר לא קיים מימון מלא או חלקי אחר. הפטור אינו חל על ההזעקה הראשונה בשנה, ונקבעו תנאים שמטרתם למקד את ההטבה במצבי חירום רפואיים.
בנוסח שאושר נקבע שמימוש ההטבה יינתן למבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם מחלה או הפרעה נפשית קשה. ההגדרה נועדה ליצור ודאות תפעולית, למנוע שימוש שאינו חירומי במערך האמבולנסים, ולשמור על זמינות השירות למקרי קצה. בתוך כך הובהר שההסדר אינו אמור להפוך את השירות למערך הסעות, אלא לתת מענה נקודתי למצוקה רפואית דחופה.
הדיון בוועדה עסק גם בהיבטים תקציביים ותפעוליים. בשנה האחרונה עודכנו תקנות אגרות האמבולנס והסכומים שמשולמים למד״א עלו, מה שיצר פער בין התשלום שמעבירות קופות החולים לבין תשלום של אדם פרטי שאינו זכאי למימון. על רקע זה נבחן בסיס החישוב של שיעור ההחזר שנקבע בחוק, והודגש הצורך לוודא שהמקורות התקציביים קיימים בבסיס סל שירותי הבריאות ולא יבואו על חשבון שירותים חיוניים אחרים למתמודדי נפש.
התרעות פיקוד העורף