על פי הנתונים שהוצגו, בדוחות הכספיים של בתי החולים מופיע סעיף קבוע של חובות אבודים בהיקף של מיליוני שקלים בשנה, הנובע בעיקר מטיפול במהגרי עבודה, מבקשי מקלט ומסתננים. בתי החולים מחויבים על פי חוק להעניק טיפול רפואי דחוף לכל פונה לחדר מיון, ללא קשר למעמדו או לכיסוי הביטוחי שברשותו. כתוצאה מכך, הם נאלצים לשאת בעלויות כבדות שאינן מכוסות.
במשרד הבריאות הובהר כי חלק מהמטופלים הזרים הם חולי דיאליזה או חולים אונקולוגיים, שמדובר בטיפולים יקרים הנמשכים לעיתים שנים רבות. טיפולים אלה אינם ניתנים להפסקה, מאחר שמדובר בטיפול מציל חיים, והפסקתו עלולה להוביל לתוצאה קטלנית. במקרים מסוימים, חובו של מטופל בודד לבית חולים מגיע למיליוני שקלים.
במהלך הדיון עלו גם ביקורות על מדיניות המדינה. חברי כנסת ואנשי מקצוע טענו כי ההתמקדות בחובות האבודים מחמיצה את שורש הבעיה, שהוא היעדר תפיסה ביטוחית סדורה לאוכלוסיות הזרים.
נטען כי צמצום המימון הממשלתי לכיסוי רפואי למבקשי מקלט, הנמצאים בישראל תחת הגנה בינלאומית, יצר בפועל את החובות שמערכת הבריאות מתמודדת עמם כיום. לפי עמדה זו, האינטרס של המדינה הוא שהאוכלוסייה הזו תהיה מבוטחת במסגרת ציבורית, ולא תיפול כנטל על בתי החולים.
מנהלי כספים ונציגים משפטיים מבתי החולים הגדולים הציגו תמונת מצב מדאיגה. בבית החולים וולפסון דווח על חוב מצטבר של 134 מיליון שקל בשנים 2012 עד 2025, שמקורו בטיפול בזרים, כולל תושבי הרשות הפלסטינית.
לדברי הנהלת בית החולים, הגירעון המתמשך פוגע ביכולת לרכוש ציוד רפואי מתקדם, כמו מכשירים לניתוחים ולצנתורים, ומוביל לצמצום שירותים רפואיים הניתנים לתושבי ישראל. עוד נמסר כי בבית החולים מתקיימות כ-200 לידות בשנה של נשים חסרות ביטוח, בעלות כוללת של 3.7 מיליון שקל.
באיכילוב הוצג חוב מצטבר של כ-125 מיליון שקל, בין היתר בשל טיפול בעשרות חולי דיאליזה בעלות שנתית של עשרות מיליוני שקלים. גם בקופות החולים דווח על חובות שנתיים של מיליוני שקלים הנצברים בעקבות טיפולים דחופים בזרים בחדרי המיון. בבית החולים שערי צדק תואר מקרה של מטופלת המאושפזת כבר שנתיים, ללא גורם הנושא באחריות למימון הטיפול.
נציגי ארגוני זכויות עובדים ומבקשי מקלט הדגישו כי רבים מהזרים עובדים שנים ארוכות בישראל, משלמים מיסים, אך אינם זכאים לביטוח לאומי ולמס בריאות. במקרים מסוימים, עובדים גילו רק לאחר שחלו במחלה קשה כי אינם מבוטחים כלל. ברשות האוכלוסין ציינו כי קיימת תופעה של הנפקת פוליסות ביטוח רטרואקטיביות לשבעה ימים בלבד, לאחר גילוי מעסיקים שלא ביטחו את עובדיהם, תופעה שהוגדרה כבעייתית ואף פיקטיבית.
במערכת הבריאות מזהירים כי ללא שינוי מדיניות כולל, החובות האבודים ימשיכו להצטבר, והמשמעות הישירה תהיה פגיעה מתמשכת ביכולת בתי החולים להעניק שירות רפואי איכותי ונגיש לכלל תושבי המדינה.
התרעות פיקוד העורף