המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PNAS, הסביר כי הפגם מתרחש בתוך תאים ייעודיים המכונים אוליגודנדרוציטים, האחראים על ויסות השומנים והכולסטרול הדרושים ליצירת מיאלין המבודד את סיבי העצבים ושומר על תפקודם התקין.
בחלק הראשון של המחקר, ניתחו החוקרים סריקות MRI של 185 מתנדבים בריאים והשוו את שלמות החומר הלבן במוחם לאיכות שנתם, בהתבסס על סולם הערכת שינה סטנדרטי.
כיצד המוח שלנו "מורד" כשאנחנו מונעים ממנו שינה? מחקר חושף את העובדות
כדי להבין טוב יותר את המנגנון הביולוגי, הצוות ערך ניסויים על עכברים שנמנעו משינה במשך 10 ימים רצופים. למרות שגודל סיבי העצב נותר קבוע, מעטפת הבידוד המקיפה אותם הפכה דקה משמעותית בהשוואה לבעלי חיים ששינה תקינה.
החוקרים הבחינו גם בהאטה של כמעט שליש במהירות האותות העצביים, יחד עם תיאום לקוי בין אזורי מוח שונים, אשר בא לידי ביטוי בביצועי העכברים במבחני זיכרון ותנועה, הזכירו ב"אל-ערביה".
ניתוח גנטי גילה כי חוסר שינה הוביל לשיבוש בוויסות הכולסטרול בתוך אוליגודנדרוציטים, מה שהחליש את יכולתם לייצר מיאלין ביעילות הנדרשת.
בצעד יוצא דופן, החוקרים נתנו לעכברים תרופה המכונה ציקלודקסטרין, שסייעה בשיקום הובלת הכולסטרול בתוך התאים, וכתוצאה מכך לשיפור ניכר בזיכרון ובביצועים המוטוריים, מה שאישר כי חוסר האיזון הכימי היה הגורם לנזק.
אתגר בריאותי
למרות שרוב הממצאים התבססו על מודלים של בעלי חיים, החוקרים מדגישים כי תוצאות אלו פותחות דלת חדשה להבנת ההשפעה העמוקה של חוסר שינה על המוח האנושי, במיוחד לאור דפוסי שינה קצרים יותר ויותר.
הצוות ציין כי חוסר שינה כרוני הפך לאתגר בריאותי ציבורי, בשל הקשר שלו לזמני תגובה איטיים יותר, שגיאות מוגברות וריכוז ירוד, כמו גם הקשר הקודם שלו למחלות לב, דיכאון ודמנציה.
החוקרים מסכמים כי שינה אינה רק מנוחה נפשית, אלא תהליך חיוני לתיקון המוח ולהגנה על תאיו, ומזהירים כי התעלמות ממנה עלולה להשאיר השפעות נוירולוגיות עמוקות יותר ממה שחשבו בעבר.
התרעות פיקוד העורף