מומחי בריאות הציבור מזהירים שהעלייה בתחלואה מתרחשת על רקע ירידה בשיעורי ההתחסנות והתגברות הספקנות כלפי חיסונים. החצבת נחשבת למחלה מהמדבקות ביותר, והבלימה שלה מחייבת שיעורי התחסנות גבוהים במיוחד. כאשר הכיסוי החיסוני יורד, הסיכון להתפרצויות עולה במהירות.
לפי נתוני הרשויות האמריקאיות, רוב מוחלט של החולים אינם מחוסנים. למרות זאת, לא הוכרז עד כה על קמפיין פדרלי רחב לעידוד התחסנות, ודבריו של אוז מהווים את הקריאה הברורה הראשונה מצד בכיר בממשל מאז תחילת ההתפרצות.
חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר, אך גם אחת הבודדות שניתן למנוע כמעט לחלוטין באמצעות חיסון. החיסון נחשב בטוח ויעיל, והוא מציל חיים. במקביל, המשרד מדגיש את החשיבות הקריטית של פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי עם הופעת תסמינים או חשד לחשיפה למחלה, שכן אבחון מוקדם, בידוד ומעקב רפואי עשויים למנוע סיבוכים קשים ואף תמותה.
בישראל מחסנים את הילדים נגד חצבת בגיל שנה ובגיל שש, במסגרת תכנית החיסונים השגרתית. באזורים שבהם קיימת התפרצות פעילה של המחלה, ממליץ משרד הבריאות על הקדמת מנת החיסון השנייה לגיל שנה וחצי. בנוסף, ניתנת המלצה למתן מנת חיסון נוספת לתינוקות בגילי 6 עד 11 חודשים, הן באזורי התפרצות והן לפני נסיעה לאזורים בעולם שבהם קיימת התפרצות חצבת.
משרד הבריאות ממליץ לאנשים שאינם מחוסנים, וכן להורים לתינוקות שקיבלו רק מנת חיסון אחת בגילי שש עד 11 חודשים, להימנע מהשתתפות באירועים מרובי משתתפים באזורים שבהם קיימת התפרצות, בשל הסיכון הגבוה להדבקה. חצבת מועברת בקלות רבה דרך האוויר, ודי בשהייה קצרה בחלל סגור שבו שהה חולה כדי להידבק.
חצבת היא מחלה נגיפית חריפה הנגרמת על ידי נגיף החצבת, המשתייך למשפחת הפראמיקסו-וירוסים. ההדבקה מתרחשת באמצעות טיפות זעירות הנפלטות לאוויר בזמן שיעול, עיטוש או דיבור, והנגיף מסוגל לשרוד באוויר ובמשטחים סגורים במשך שעות. תקופת הדגירה נמשכת לרוב 7 עד 14 ימים מרגע ההדבקה ועד הופעת התסמינים הראשונים.
התסמינים הראשוניים כוללים חום גבוה, נזלת, שיעול, דלקת עיניים ותחושת חולשה כללית. בהמשך מופיעה פריחה אדומה אופיינית, המתחילה בדרך כלל בפנים ומתפשטת לשאר הגוף. במקרים רבים, בעיקר בקרב תינוקות, ילדים קטנים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, עלולים להתפתח סיבוכים קשים כמו דלקת ריאות, דלקת מוחית, פגיעה נוירולוגית ולעיתים גם מוות.
האבחון מתבצע על סמך התסמינים הקליניים, היסטוריית חיסונים וחשיפה, ובאמצעות בדיקות מעבדה לאיתור הנגיף או נוגדנים בדם. עם החשד למחלה, יש חשיבות לבידוד מיידי של החולה כדי למנוע המשך הדבקה, ולדיווח לגורמי הבריאות לצורך חקירה אפידמיולוגית.
אין טיפול אנטי-נגיפי ייעודי לחצבת, והטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים, במעקב רפואי ובטיפול בסיבוכים במידת הצורך. במקרים מסוימים ניתן ויטמין A, בעיקר בילדים, להפחתת הסיכון לסיבוכים. בשל היעדר טיפול ייעודי, החיסון נותר הכלי המרכזי והיעיל ביותר למניעת המחלה ולצמצום התחלואה והתמותה.
התרעות פיקוד העורף