המחקר פורסם בכתב העת המדעי Alzheimer’s & Dementia והוא מבוסס על מעקב ארוך טווח אחר משתתפי מחקר ACTIVE - אחד הניסויים הקליניים הגדולים והמקיפים שנערכו אי פעם בתחום האימון הקוגניטיבי בגיל המבוגר.
במסגרת המחקר נבדקו כמעט 3,000 גברים ונשים בני 65 ומעלה, ללא ירידה קוגניטיבית משמעותית בתחילת הדרך, שנכללו בניסוי רב מרכזי . המשתתפים חולקו באקראי לארבע קבוצות: אימון מהירות עיבוד מידע חזותי, אימון זיכרון, אימון חשיבה לוגית, וקבוצת ביקורת ללא אימון קוגניטיבי.
האימון שנמצא יעיל במיוחד, אימון מהירות עיבוד מידע, כלל משימות ממוחשבות שבהן התבקשו המשתתפים לזהות במהירות אובייקטים על מסך ולקבל החלטות בזמן קצר, תוך עיבוד מידע המופיע גם בשדה הראייה ההיקפי. מדובר במיומנות הדומה מאוד לאופן שבו המוח פועל בזמן נהיגה, חציית כביש או ניווט בסביבה עמוסה בגירויים.
התוצאה הייתה בולטת: בקרב מי שביצעו את אימון המהירות וקיבלו גם את מפגשי ההמשך, נרשמה ירידה של כ־25% בסיכון לאבחון דמנציה בהשוואה לקבוצת הביקורת. לעומת זאת, משתתפים שביצעו אימון מהירות ללא מפגשי רענון, או כאלה שהשתתפו באימוני זיכרון או חשיבה לוגית, לא הפגינו יתרון דומה.
לדברי החוקרים, אחת הסיבות האפשריות ליעילות הייחודית של אימון המהירות נעוצה בהבדל בין למידה מפורשת ללמידה חבויה. בעוד אימוני זיכרון מתבססים על שינון מודע של מידע, אימון מהירות מפעיל מנגנוני למידה לא מודעים, בדומה ללמידת רכיבה על אופניים. תהליכים אלה מערבים אזורים שונים במוח ונחשבים לעמידים ויציבים יותר לאורך זמן.
מושג מרכזי נוסף שעשוי להסביר את הממצאים הוא רזרבה קוגניטיבית, היכולת של המוח להתמודד עם נזק ניווני מבלי לבטא תסמינים קליניים. אימון מהירות, כך סבורים החוקרים, עשוי להפעיל רשתות עצביות רחבות יותר ולחזק את עמידות המוח בפני תהליכי מחלה עתידיים.
המומחים מדגישים כי אין מדובר בפתרון יחיד או תחליף לאורח חיים בריא. אלצהיימר היא מחלה מורכבת ורב גורמית, אך הממצאים מצטרפים לגוף ראיות הולך וגדל שלפיו ניתן להשפיע על הסיכון להתפתחות דמנציה באמצעות פעולות מניעה. מחקרים קודמים הצביעו על חשיבות פעילות גופנית, איזון גורמי סיכון מטבוליים, טיפול בליקויי שמיעה וראייה, פעילות חברתית, ואפילו חיסונים מסוימים, כמו החיסון נגד שלבקת חוגרת, שנקשר בירידה בסיכון לדמנציה.
התרעות פיקוד העורף