המדדים העולמיים לשימוש באנטיביוטיקה מתבססים על נתוני מכירות של תרופות, דיווחי ייבוא וייצוא, רישומים ממוסדות בריאות, וסקרים לאומיים שנערכו בעשרות מדינות. הנתונים מתורגמים ליחידות אחידות של "מינון יומי מוגדר לאלף תושבים" - שמאפשרות להשוות בין מדינות שונות.
מדינות רבות מדווחות לארגון הבריאות העולמי במסגרת פרויקט הניטור הגלובלי לשימוש באנטיביוטיקה (GLASS). במדינות שבהן לא נאספו נתונים מלאים, נעשה שימוש במודלים סטטיסטיים להערכה.
לעומת זאת, במדינות סקנדינביה קיימת רגולציה הדוקה, רופאים נוקטים משנה זהירות לפני מתן אנטיביוטיקה, ונעשית השקעה רבה בהסברה לציבור ובמעקב אחר עמידות חיידקים.
השימוש הלא מבוקר באנטיביוטיקה מוביל לבעיה עולמית חמורה - חיידקים עמידים לתרופות. כיום, לפי הערכות, כ-1.3 מיליון בני אדם מתים מדי שנה בעולם מזיהומים שלא ניתן לטפל בהם עקב עמידות חיידקים. במקרים רבים מדובר בזיהומים פשוטים שבעבר נרפאו בקלות.
המשמעות היא שחיידקים עמידים עלולים להפוך ניתוחים שגרתיים, טיפולי כימותרפיה ולידות למהלכים מסוכנים. האיום חוצה גבולות, ולכן ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הנושא כאחת מעשר הסכנות הבריאותיות הגדולות ביותר של המאה ה-21.
בצד השני של הסקאלה נמצאות מדינות כמו דנמרק, פינלנד ונורבגיה שבהן השימוש באנטיביוטיקה הוא מהנמוכים בעולם. במקומות אלה קיימת מדיניות נוקשה: אנטיביוטיקה ניתנת רק לאחר בדיקה מדויקת שמאשרת נוכחות חיידק, ולרוב התרופות ניתנות במינונים קצרים ומבוקרים. הגישה הזהירה הזו תרמה לכך ששיעור החיידקים העמידים במדינות אלו הוא מהנמוכים בעולם - דוגמה לכך ששימוש מושכל באנטיביוטיקה מציל חיים לא רק בטווח הקצר, אלא גם בעשורים הבאים.