כעת, ממצאים מדאיגים שהוצגו בכנס של איגוד הלב האמריקאי קושרים שימוש ממושך במלטונין לעלייה חדה בסיכון לאי ספיקת לב, לאשפוזים ואף לתמותה, ומציפים פער מסוכן בין מה שנתפס כתוסף תמים לבין השלכות אפשריות על הבריאות.
מלטונין הוא הורמון שמיוצר באופן טבעי במוח, בעיקר בבלוטת האצטרובל, ומשמש כאחד הווסתים המרכזיים של השעון הביולוגי. הגוף מפריש אותו בשעות החשיכה, רמותיו עולות לקראת שעת שינה, ועם אור הבוקר הן יורדות.
הוא לא פועל ככדור שינה קלאסי שמרדימה את המוח, אלא מאותת למערכת העצבים שזמן הלילה הגיע. למרות זאת, בפועל לא מעט משתמשים נוטלים אותו לאורך זמן כדי להירדם, לעיתים כתחליף לפנייה לרופא או כפתרון שנחווה כזמין, זול ובטוח.
אייל, בן 35, סובל מנדודי שינה מאז מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, הוא החל ליטול מלטונין לאחר שחברה המליצה לו על סוכריות גומי שאותן הזמינה ברשת. "התחלתי במינון ממש נמוך של 3 מיליגרם", הוא מספר.
"כשזה לא עבד, עליתי לשתי סוכריות ליום, ובשלב מסוים גם זה לא עזר והגעתי למינון המקסימלי של 10 מ"ג. ההתחלה תמיד טובה, מרגישים עייפות תוך חצי שעה, אבל אחרי שבוע זה כבר מפסיק להשפיע. אתה ממשיך לקחת עוד ועוד וזה לא עוזר, ואז התחלתי להוסיף כדורי שינה".
אפרת, בת 32, אחות טיפול נמרץ שעובדת במשמרות לילה באחד מבתי החולים הגדולים במרכז, מתארת מציאות דומה. "אני לא יכולה להפסיק", היא אומרת.
"אני מזמינה אחת לחודשיים מאיי-הרב את המלטונין. אני מודה שאני עוברת את המינונים הרגילים, אחרת זה פשוט לא עובד. אני לא רוצה להתחיל עם כדורי שינה בגילי, ובינתיים מסתדרת עם זה. אבל מודה שיש לי חששות מהמחקר האמריקני. כל עוד זה מותר בארץ, אני אמשיך לקנות".
עלייה של 90% בסיכון לאי ספיקת לב
אל מול התפיסה הציבורית של מלטונין כחומר תמים יחסית, הגיעו בנובמבר 2025 נתונים שעוררו דאגה. בכנס המדעי של איגוד הלב האמריקאי הוצג אבסטרקט שפורסם בכתב העת Circulation שבו החוקרים ניתחו רשומות רפואיות של יותר מ-130 אלף מבוגרים שסבלו מנדודי שינה כרוניים לאורך 5 שנים. שימוש במלטונין למשך שנה או יותר נקשר לעלייה של 90% בסיכון לאי ספיקת לב.
באותה קבוצה נצפה סיכון גבוה פי 3.5 לאשפוז בשל אי ספיקת לב, ועלייה בתמותה מכל סיבה, עם סיכון גבוה פי 2 לעומת קבוצת ביקורת, 7.8% לעומת 4.3%.
לצד הנתונים החוקרים הדגישו שמדובר במחקר תצפיתי ראשוני וכי ייתכן שהפרעות השינה עצמן, מחלות רקע, דיכאון, חרדה או שימוש בתרופות אחרות, הם שתרמו לסיכון הלבבי. עם זאת, עצם הופעת האות הזה במסגרת כנס של איגוד הלב האמריקאי מחדדת את הפער בין השימוש הנרחב במלטונין כתוסף תזונה לבין הידע החלקי על השלכות נטילה ממושכת.
בעיה נוספת היא איכות המוצר. מאחר שמלטונין נמכר בארצות הברית כתוסף תזונה, הפיקוח על תכולת החומר והמינון בפועל מוגבל יותר. מחקרים קודמים הראו סטיות ניכרות בין הכמות המוצהרת על האריזה לבין הכמות שנמצאה בפועל, לעיתים במינוני יתר משמעותיים. עבור צרכן ישראלי שמזמין את המוצר בדואר ונוטל אותו באופן עצמאי, המשמעות היא חוסר ודאות על מה שנכנס לגוף.
משרד הבריאות מסר בתגובה: "בישראל, כמו מדינות רבות העולם, מלטונין משווק כחומר פעיל בתרופות שניתן לקבלן באמצעות מרשם רופא בלבד. משרד הבריאות מזהיר כל העת את הציבור מפני הסכנות בקניית תרופות שלא דרך צינור השיווק החוקי וקורא לציבור לרכוש תרופות רק במקומות המאושרים לכך כדוגמת בתי מרקחת ורשתות הפארם, ולהימנע מקניית תרופות דרך רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט לא מוכרים".
התרעות פיקוד העורף