ניוון מקולרי תלוי גיל, או AMD פוגע במקולה, האזור המרכזי ברשתית האחראי לראייה חדה ומפורטת. המחלה שכיחה במיוחד מעל גיל 60 ועלולה להוביל לפגיעה קשה בראייה המרכזית, מה שמקשה על קריאה, נהיגה וזיהוי פנים. למרות שכיחותה, אפשרויות הטיפול בשלבים המוקדמים מוגבלות, ובחלק גדול מהמקרים אין טיפול שמונע את התקדמות המחלה.
במחקר הנוכחי נבחנו צילומי רשתית של כ־2,000 אנשים עם סוכרת, שעברו בדיקות סקר שגרתיות לסיבוכי עיניים לאורך חמש שנים. החוקרים העריכו בכל צילום האם קיימים סימנים לניוון מקולרי ומהי דרגת החומרה, ולאחר מכן השוו בין מטופלים שנטלו מטפורמין לבין כאלה שלא נטלו את התרופה.
הממצאים הראו שבקרב בני 55 ומעלה, אלו שנטלו מטפורמין היו בסיכון נמוך ב־37% לפתח ניוון מקולרי בדרגת ביניים במהלך חמש שנות המעקב. החוקרים תיקנו את הנתונים לגורמים שעשויים להשפיע על התוצאה, כמו גיל, מין ומשך מחלת הסוכרת, בניסיון לצמצם הטיות אפשריות.
ראש צוות המחקר, רופא עיניים מאוניברסיטת ליברפול, ציין בהודעת המוסד כי רוב הסובלים מניוון מקולרי אינם נהנים מטיפול יעיל בשלב הביניים של המחלה, ולכן כל כיוון תרופתי חדש מעורר עניין רב. לדבריו, השלב הבא צריך להיות ניסוי קליני מבוקר שיבחן האם מטפורמין אכן יכולה לשמש כטיפול ייעודי למניעת התקדמות AMD.
עם זאת, החוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי. כלומר, הוא מצביע על קשר סטטיסטי בין נטילת התרופה לבין שכיחות נמוכה יותר של ניוון מקולרי, אך אינו מוכיח שהתרופה היא שגרמה להפחתת הסיכון. ייתכן כי מטופלים הנוטלים מטפורמין שונים באורח חייהם, באיזון הסוכרת או בגורמים רפואיים נוספים מאלה שאינם נוטלים אותה.
נקודה נוספת היא שהמחקר כלל רק חולי סוכרת. לא ברור אם לאנשים ללא סוכרת תהיה אותה השפעה מגינה. החוקרים גם לא החזיקו בנתונים מדויקים לגבי המינונים שניטלו או מידת ההיענות לטיפול, נתונים שעשויים להשפיע על התוצאות.
מטפורמין היא תרופה ותיקה ועלותה נמוכה יחסית. היא נחשבת בטוחה לשימוש ונמצאת בקווי טיפול ראשונים בסוכרת סוג 2. מעבר להשפעתה על רמות הסוכר, בשנים האחרונות נחקרות גם השפעותיה האפשריות על תהליכי דלקת והזדקנות תאית. חוקרים משערים שמנגנונים אלה עשויים להסביר השפעה מגינה על הרשתית.
מנגד, למטפורמין יש גם תופעות לוואי מוכרות, בעיקר במערכת העיכול, ובשימוש ממושך תוארה אפשרות לירידה ברמות ויטמין B12. לכן כל הרחבה עתידית של השימוש בה, אם תישקל, תדרוש בחינה מדוקדקת של יחס תועלת מול סיכון.
המחקר הנוכחי מצטרף לגל רחב יותר של עניין בקשר בין תרופות מטבוליות לבריאות העין. בשנים האחרונות פורסמו גם עבודות שבחנו תרופות אחרות ממשפחת זריקות ההרזיה GLP-1 והשפעתן האפשרית על הרשתית, עם ממצאים מעורבים ולעיתים אף מדאיגים. בתוך כך, הממצאים לגבי מטפורמין מציבים אפשרות שתרופה ותיקה, מוכרת וזמינה עשויה למלא תפקיד חדש במאבק באחת המחלות השכיחות של הגיל המבוגר.
התרעות פיקוד העורף