האובך אינו מסתכם באי נוחות או בצריבה בעיניים. מדובר בעומס ביולוגי של ממש על מערכות הגוף. חלקיקי האבק הזעירים חודרים דרך דרכי הנשימה אל קנה הנשימה והסמפונות, ולעיתים אף אל נאדיות הריאה. הגוף מזהה את החלקיקים כגורם זר ומפעיל תגובה דלקתית. נוגדנים מסוג IgE משתתפים בתגובה זו ומעוררים שרשרת תהליכים הכוללת הרחבת כלי דם, בצקת בריריות והפרשת כיח מוגברת. התוצאה היא גירוי בלוע, שיעול טורדני, תחושת צריבה בעיניים ולעיתים היצרות של דרכי האוויר.
אצל חולי אסתמה ומחלות ריאה כרוניות, ההשפעה עלולה להיות דרמטית יותר. ההיצרות של דרכי האוויר גורמת לצפצופים בנשימה, קוצר נשימה ולעיתים להתקפים המחייבים טיפול במשאפים או באינהלציות. במקרים מסוימים החלקיקים שבאוויר מהווים מצע להיצמדות נגיפים וחיידקים, מה שעלול להגביר את הסיכון לדלקות זיהומיות בדרכי הנשימה.
כדי להפחית חשיפה מומלץ לסגור חלונות בבית, במשרד וברכב. אם מפעילים מזגן, יש לכוון למצב של סירקולציה פנימית ולא לשאוב אוויר מבחוץ. חולי לב וריאה צריכים להקפיד להישאר בחללים סגורים ככל האפשר. חולי אסתמה נדרשים לוודא שהמשאפים זמינים בהישג יד ולהגביר טיפול באינהלציות לפי הנחיות הרופא במקרה של החמרה. מי שסבל בעבר מהתקפים קשים רצוי שיתייעץ עם רופא לגבי טיפול מונע.
פעילות גופנית בחוץ אינה מומלצת בימים אלו. מאמץ פיזי מגביר את קצב הנשימה ומכניס לריאות נפח גדול יותר של אוויר מזוהם, ובכך מעלה את החשיפה לחלקיקים המסוכנים. ילדים המשחקים בחוץ, רצים או רוכבים על אופניים נמצאים בסיכון מוגבר בשל קצב נשימה גבוה יותר ביחס למשקל גופם.
גם חולי אסתמה או מחלות ריאה כרוניות שמפתחים צפצופים קשים שאינם מגיבים לטיפול רגיל, או משתמשים בשרירי עזר בבית החזה לצורך נשימה, צריכים להגיע לבית החולים. עד שהאובך ישקע ותחול הטבה במדדי איכות האוויר, ההקפדה על הנחיות הרשויות והקשבה לתסמיני הגוף הן הדרך היעילה ביותר למנוע הידרדרות רפואית מסכנת חיים.
התרעות פיקוד העורף