סקר של 70 שנה מראה: צום לא השפיע על רמת הריכוז של בני אדם

הממצא העיקרי היה ברור: כמעט ולא נמצא הבדל בביצועים הקוגניטיביים בין מבוגרים בריאים שתרגלו צום לסירוגין מתון (בדומה לצום במהלך הרמדאן) לבין אלו שאכלו

מעריב אונליין צילום: מעריב אונליין
שולחן אוכל, אילוסטרציה
שולחן אוכל, אילוסטרציה | צילום: אינגאימג'

ימים ספורים לפני תחילת הרמדאן, פורסמו תוצאותיו של מחקר בן כמעט 70 שנה, שחשפו ממצאים הסותרים אמונות וטענות ארוכות שנים, על כך שרעב מוביל לערפול מחשבתי, ירידה בריכוז וירידה בפריון. הנתונים המדעיים מציירים תמונה מורכבת יותר ופחות דרמטית.

המחקר החדש לא היה ניסוי בודד, אלא מטא-סקירה מקיפה שניתחה את תוצאותיהם של 63 מאמרים מדעיים, הכוללים 71 מחקרים עצמאיים שכללו כ-3,500 משתתפים שעברו יותר מ-200 מבחנים למדידת ביצועים קוגניטיביים. החוקרים דגמו מחקרים מפרק זמן של כמעט 70 שנה, מ-1958 עד 2025, מה שמעניק להם משקל מדעי ומצטבר נדיר, על פי דו"ח שפורסם באתר המדע ScienceAlert.

הממצא העיקרי היה ברור: כמעט ולא נמצא הבדל בביצועים הקוגניטיביים בין מבוגרים בריאים שתרגלו צום לסירוגין מתון (בדומה לצום במהלך הרמדאן) לבין אלו שאכלו. מבחני קשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים כמו תכנון וקבלת החלטות הראו רמות דומות בשני המקרים.

חוקרים מסבירים זאת על ידי מה שקורה בתוך הגוף לאחר מספר שעות של צום. לאחר כ-12 שעות ללא מזון, מאגרי הגלוקוז מתחילים להתרוקן, והגוף עובר להשתמש בשומן כמקור אנרגיה, ומייצר גופי קטון המזינים את המוח ביעילות. "שינוי מטבולי" זה אינו תקלה פתאומית, אלא מנגנון אבולוציוני שאפשר לבני אדם לתפקד ולחשוב בתקופות של מחסור במזון לאורך ההיסטוריה.

בנוסף, צום קשור לשיפור הרגישות לאינסולין ולהפעלת אוטופגיה, מנגנון תאי הנחשב כתורם להתחדשות תאים ותומך בהזדקנות בריאה. השפעות אלו תרמו לאימוץ נרחב של צום לסירוגין בשנים האחרונות.

לסיכום, לאחר שבעה עשורים של נתונים, נראה כי האמונה הרווחת ש"רעב מחליש את הנפש" זקוקה לתיקון. הנפש, לפחות אצל מבוגרים בריאים, ניתנת למסוגלות רבה יותר ממה שאנו מדמיינים.

תגיות:
אוכל
/
צום
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף