בהודעת המשרד נמסר שבעקבות כניסתם לשוק של מוצרי מזון חדשים, ובהם רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות ומכילים חלבון חלב שאינו מופק מן החי, יש להבהיר שסימון מוצר כפרווה או כטבעוני לא מהווה אינדיקציה להיעדר אלרגנים, ובכלל זה אלרגן חלב. המשרד הדגיש שלאחרונה אושר לשימוש במזון חלבון מסוג BLG, אותו מוסיפים למוצרים שאינם מיוצרים מן החי. באנשים עם אלרגיה לחלב, מדובר באלרגן העלול לגרום לתגובה אלרגית קשה ואף מסכנת חיים, בדומה לחשיפה לחלב רגיל.
לפי ההבהרה, מוצרים המכילים רכיב זה עשויים להיות מסומנים כפרווה או כטבעוניים, אך אינם מתאימים לאנשים האלרגיים לחלב, וחייבים בסימון אלרגן חלב ברשימת הרכיבים. במשרד הבריאות מדגישים שהדרך הבטוחה לוודא נוכחות אלרגנים היא קריאה מדוקדקת של רשימת הרכיבים בתווית המוצר, ולא הסתמכות על כיתוב שיווקי בחזית האריזה.
המשמעות הציבורית רחבה במיוחד בישראל, שבה סימון פרווה נתפס לא רק כהגדרה הלכתית, אלא גם כסמן בטיחות עבור חלק מהצרכנים האלרגיים. באיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה מציינים שהתריעו כבר לפני מספר חודשים בפני משרד הבריאות על הסכנה שבשיווק מוצרי מזון המסומנים כפרווה וכטבעוניים, אך מכילים חלבון חלב.
לדברי האיגוד, מטופלים עם אלרגיה לחלב מונחים שלא לצרוך מוצרי פרווה, מחשש שגם אלה עלולים להכיל שאריות חלב. למרות זאת, בפועל רבים מהם מסתמכים על הכיתוב פרווה כאינדיקציה לבטיחות המוצר. לפיכך, השימוש במונח זה עלול להטעות ולהיות מסוכן.
באיגוד מדגישים שחומרת העניין אינה מסתכמת בצריכה ישירה של המוצרים על ידי צרכנים פרטיים. מוצרים אלה עשויים לשמש לאפייה ולבישול ביתי, וכן להיכנס למטבחים מוסדיים ולמסעדות בשריות כשרות. קיים סיכון שמאכלים שיוכנו מהם יוצגו כפרווה ללא ציון תכולת חלב, או יימכרו במסעדות בשריות כשרות, שבהן ציבור האלרגיים לחלב לא מצפה להימצאות חלבוני חלב.
האיגוד הציע למשרד הבריאות לוודא שהסימון על גבי מוצרים אלה יבהיר בצורה בולטת לעין שמדובר במוצר פרווה האסור לאלרגיים לחלב. מהמשרד נמסר שהנושא ייבדק, אולם לטענת האיגוד עד כה הסימון לא שונה בפועל. רופאי האיגוד הוסיפו שהציעו לצאת בקמפיין הסברה רחב בתקשורת, ברשתות החברתיות ובעיתונות, בדגש על אוכלוסיות שפחות חשופות לאמצעי תקשורת המונים, במטרה להבהיר את הסכנה למטופלים עם אלרגיה לחלב.
הסוגיה משקפת את המורכבות הגוברת של שוק המזון החדשני, שבו טכנולוגיות ייצור מתקדמות מאפשרות יצירת רכיבים זהים ביולוגית לחלבון חלב, גם ללא שימוש ישיר בבעלי חיים. מבחינה תזונתית או סביבתית מדובר בפיתוח משמעותי, אך עבור אנשים עם אלרגיה לחלב, אין כל הבדל חיסוני בין חלבון שמקורו בפרה לבין חלבון שיוצר בתהליך ביוטכנולוגי. בשני המקרים, המערכת החיסונית עלולה לזהות את החלבון כגורם זר ולהפעיל תגובה שעלולה להתפתח במהירות לקוצר נשימה, ירידת לחץ דם ואנפילקסיס.
במשרד הבריאות קוראים לציבור האלרגיים, ולהורי ילדים עם אלרגיה לחלב, להקפיד על קריאת רשימת הרכיבים בכל מוצר חדש, גם אם הוא מסומן כטבעוני או כפרווה, ולגלות ערנות מוגברת בתקופה הקרובה עם כניסת המוצרים החדשים למדפים.
התרעות פיקוד העורף