כיפת ברזל של הנפש
ד"ר ריידר מסבירה: "מוחצנות איננה תכונת אופי בלבד, אלא כרוכה בדפוסי התנהגות מאוד קונקרטיים: פנייה לאחרים, שיתוף ברגשות וחוויות לצד שמירה על קשרים פעילים. בתקופה של עומס נפשי מתמשך, אותם דפוסים מתפקדים כמעין 'כיפת ברזל של הנפש' שגם אם אינם מונעים לגמרי את הסיכון - הם מצמצמים אותו. את ההתנהגויות הללו ניתן לשכלל ולאמן ממש כמו שריר, מה שמלמד שחוסן הוא מצב נרכש שניתן לחזק בפועל".
אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע למצב הנפשי שקדם למלחמה, כגורם דומיננטי שמסביר כ־60% מעוצמת התסמינים הפוסט-טראומטיים שנצפו בהמשך. כלומר, גם קשיים נפשיים קלים שלא הוגדרו כבעיה קלינית ערב ה-7 באוקטובר, נמצאו קשורים לסיכון מוגבר להחמרה עם התמשכות הלחימה. לדברי החוקרות, אנשים שהתמודדו עם דחק נפשי עוד לפני המלחמה, גם אם תפקדו היטב ביום-יום, נמצאו בסיכון גבוה יותר להחמרה: "קשיי שינה, עצבנות, ירידה בריכוז או תחושת דריכות קבועה - אלו הסימנים המוקדמים שהמחקר זיהה כבעלי משמעות, והתערבות מוקדמת יכולה לעשות לא פעם את כל ההבדל בסיכוי לפתח פוסט-טראומה".
החוקרות מדגישות כי על אף שהנתונים נאספו בשלב מקדים של לחימה עצימה, משמעותם חורגת מנקודת הזמן של הבדיקה: "היעדר תחושת סיום למלחמה, הדריכות המתמשכת ואי-הוודאות הביטחונית שעדיין באוויר, יוצרים קרקע שבה תסמינים פוסט-טראומתיים ממשיכים להופיע גם בקרב מי שלא חוו פגיעה בזמן אמת". לדבריהן, הממצאים עשויים לסייע הן למערכות גדולות כגון: קופות חולים, מוסדות חינוך, רשויות מקומיות ומרכזי חוסן - לחדד את אופן זיהוי האוכלוסיות בסיכון, והן לציבור הרחב.
"בפנים מצטבר עומס שלא מקבל מענה"
מרבית המחקרים על טראומה ממלחמה התמקדו עד כה באוכלוסיות מוגדרות: חיילים, כוחות ביטחון והצלה, פצועים וניצולי תופת. המחקר הנוכחי התמקד באוכלוסייה רחבה של אזרחים מכל הארץ ומכלל המגזרים, בתקופה של עימות ומשבר ייחודיים: מלחמה ממושכת ורב-חזיתית שבה האוכלוסייה כולה חשופה לאיום.
החידוש המרכזי במחקר הוא בבחינת שילוב של תכונות אישיות, גורמים דמוגרפיים ופגיעות קודמות גם יחד, כדי לבדוק מה באמת מנבא את התגובה לטראומה, ובכלל זה, בחינה מחדש של משתנים אישיים, חברתיים וסביבתיים שנחשבו עד כה מרכזיים בהתמודדות עם מצבי לחימה. הנתונים מבוססים על דגימה הראשונה מתוך מחקר אורך רחב יותר, הכולל למעלה מ-1200 משתתפים הנמשך גם בימים אלו, ועוקב אחר התנודות במשתנים אלו לאורך כל תקופת המלחמה.