החשש הציבורי ממחבתות טפלון אינו חדש. הוא נולד משילוב בין מידע מדעי חלקי, פרשות סביבתיות מתוקשרות וחשד כללי כלפי חומרים סינתטיים במטבח. במשך שנים נקשר השם טפלון לחומר ששמו PFOA, ששימש בעבר בתהליכי ייצור של ציפויים נון סטיק ונמצא במחקרים סביבתיים כבעייתי. בעקבות זאת הובילו רשויות רגולציה בארצות הברית ובאירופה מהלך הדרגתי להפסקת השימוש ב-PFOA, ותעשיית כלי הבישול עברה לייצור מחבתות שאינן מכילות אותו.
עם זאת, כיום מחבתות טפלון מודרניות אינן כוללות את החומר שהוגדר כמסוכן, אך הן עדיין מבוססות על פולימר אחר - PTFE - שמעניק את תכונות הנון סטיק.
הדיון המדעי סביב בטיחות הטפלון מתמקד פחות בעצם קיומו של הציפוי ויותר בתנאים שבהם נעשה בו שימוש. מחקרים וניירות עמדה של גופי בריאות מצביעים על כך ש-PTFE יציב בטווח רחב של טמפרטורות, אך כאשר הוא נחשף לחום גבוה במיוחד, מעל כ-260 מעלות צלזיוס, הוא עלול להתחיל להתפרק ולפלוט אדים. שאיפה של אדים אלה נקשרה לתסמונת זמנית דמוית שפעת, המכונה בספרות הרפואית Polymer fume fever. מדובר בתופעה נדירה יחסית, אך כזו שממחישה את החשיבות של שימוש נכון בכלי הבישול.
על הרקע הזה נכנסו לשוק מחבתות קרמיות, שמוצגות לעיתים כפתרון בטוח וטבעי יותר. בפועל, ברוב המקרים מדובר בציפויים המבוססים על תהליך טכנולוגי הקרוי sol gel, היוצר שכבה דקה בעלת תכונות נון סטיק. סקירות מחקריות ודו"חות צרכניים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהציפויים הקרמיים אכן נטולי פלואורופולימרים, אך הם סובלים מבעיה אחרת: עמידות נמוכה יחסית. במקרים רבים, תכונת הנון סטיק נחלשת לאחר תקופת שימוש קצרה, מה שמוביל לצורך בהחלפת מחבתות בתדירות גבוהה.
מחקרי מעבדה שפורסמו בשנים האחרונות בוחנים את ביצועי הציפויים הקרמיים ומציינים שהם אכן חלופה מעניינת, אך עדיין אינם משתווים לטפלון מבחינת יציבות לאורך זמן. בנוסף, חלק מהחוקרים והעיתונות המקצועית מעלים שאלות בנוגע לשקיפות ההרכב של ציפויים קרמיים מסוימים, במיוחד במוצרים זולים, ולגבי התנהגותם של חלקיקים זעירים כאשר הציפוי נשחק. מדובר בתחום מחקר מתפתח, שבו לא כל השאלות זכו עדיין לתשובות חד משמעיות.
מנקודת מבט בריאותית, ההשוואה בין טפלון לקרמיקה אינה חד משמעית. טפלון מודרני שאינו מכיל PFOA נחשב בטוח לשימוש יום יומי כל עוד מקפידים על בישול בטמפרטורות מתונות ואוורור המטבח. קרמיקה אינה נושאת את אותם חששות כימיים, אך מגבלות העמידות והיעדר סטנדרטיזציה מלאה מעלים סימני שאלה אחרים, בעיקר בהקשר של אורך חיי המוצר ואיכותו.
בסופו של דבר, לא טפלון ולא קרמיקה הם אויבים בריאותיים בפני עצמם. השאלה המרכזית אינה מה כתוב על התווית, אלא כיצד משתמשים במחבת, באיזו טמפרטורה ובאיזו תדירות. הבישול הבטוח מתחיל בהבנה של החומר, ונמשך בהתנהלות יום יומית אחראית במטבח.