הבדיקות המדוברות מבוצעות בצו הראשון, השלב שבו נקבע הפרופיל הרפואי. זהו שלב רפואי מובהק, בשונה מהצו השני המוקדש בעיקר למבחנים פסיכוטכניים וראיונות. לאורך שנים כלל הצו הראשון בדיקה גופנית מקיפה, כולל בדיקת אשכים לאיתור וריקוצלה ובקע מפשעתי, וכן בדיקת כפות רגליים לאיתור פלטפוס ועיוותים נוספים במערכת השלד.
אלא שבחינה מחודשת של הנתונים העלתה תמונה שונה. במסגרת עבודת מטה שביצעה ועדת מומחים רפואיים, נותחו עשרות אלפי בדיקות. מתוך יותר מ־150 אלף בדיקות אשכים שבוצעו, רק ארבעה מקרים השפיעו בפועל על קביעת הפרופיל הרפואי. גם בבדיקות כפות רגליים ובדיקות שתן לא נמצאה תרומה ממשית להערכת כשירות ללחימה או לאיתור בעיות רפואיות רלוונטיות לשירות.
בשנתיים האחרונות אף אפשר צה"ל למתגייסים לבצע את בדיקת האשכים גם אצל רופא הילדים או רופא המשפחה בקופת החולים, מתוך ניסיון להקל על העומס בלשכות הגיוס ולחזק את הרצף הטיפולי עם הרפואה האזרחית. אולם גם מהלך זה נבחן מחדש, והמערכת הגיעה למסקנה כי בפועל לא נצפתה תרומה רפואית ממשית לקביעת הכשירות, ולכן אין הצדקה להמשך הדרישה.
הוסיפו בדיקות חדשות
המהלך כולו משתלב בתהליך רחב יותר של ייעול מערכתי. בצה"ל משלבים כלי בינה מלאכותית לסיכום מסמכים רפואיים ולסיוע בקבלת החלטות, במטרה לקצר את משך הבדיקה הרפואית בלשכות הגיוס מכ־15 דקות לכ־10 דקות ואף פחות. הרעיון הוא למקד את זמן הרופא במקרים המורכבים ובבדיקות שיש להן משמעות קלינית ברורה, במקום בשגרה טכנית רחבה.
היישום יחל כפיילוט בלשכת הגיוס תל השומר ובהמשך יורחב לכלל הלשכות, לפני או אחרי חג הפסח. בתוך כך הוקם במיטב מדור ייעודי לריכוז פניות רפואיות של מלש"בים, במטרה לקצר זמני המתנה ולשפר את המענה להורים ולמתגייסים.
התרעות פיקוד העורף