החניונים סומנו, הנהלים עודכנו: מנכ"ל משרד הבריאות בהצהרה מיוחדת לציבור

מערכת הבריאות השלימה היערכות לוגיסטית למעבר אפשרי של מחלקות לאתרי אשפוז תת קרקעיים, במקרה של הסלמה ביטחונית. משרד הבריאות ריענן את נהלי החירום והפיק לקחים מפגיעת הטיל בסורוקה

ד"ר איתי גל צילום: אבשלום ששוני
פגיעה ישירה בבית החולים סורוקה
פגיעה ישירה בבית החולים סורוקה | צילום: רויטרס
4
גלריה

במסגרת ההיערכות רועננו נהלי החירום המכונים נוהל נצורות, המגדירים את אופן המעבר המהיר של מטופלים, ציוד וצוותים רפואיים לאתרי אשפוז ממוגנים בתוך שעות ספורות. בבתי החולים ברחבי הארץ הושלמו עבודות הכנה הכוללות סימון שטחים בחניונים ובקומות מרתף, הקמת מחיצות והכנת תשתיות לקליטת מחלקות שלמות במקרה הצורך. חלק מהחניונים נסגרו זמנית לצורך בדיקות והתאמות, אך הם לא משמשים כעת לאשפוז.

נפילה בבית החולים סורוקה
נפילה בבית החולים סורוקה | צילום: רויטרס

בית החולים רמב"ם בחיפה, המפעיל מזה שנים בית חולים תת קרקעי ייעודי לשעת חירום, ערך לאחרונה דיונים פנימיים של פריסת מיטות והפעלת מערכות תומכות. גם בבתי חולים נוספים בצפון ובמרכז נבדקו מערכות חשמל, גיבוי מים וחמצן, וכן היכולת להפעיל מחלקות בתנאים סגורים. אחד האתגרים המרכזיים נוגע לאוורור ולבקרת טמפרטורה בחניונים, שאינם מיועדים במקור לשהייה ממושכת של חולים וצוותים, ולכן נבחנים פתרונות משלימים במקרה של הפעלה ממושכת.

במקביל להיערכות במערכת הבריאות, מתבצעות הערכות מצב שוטפות במערכת הביטחון לנוכח ההתפתחויות האזוריות. עם זאת, גורמים רפואיים מדגישים כי ההיערכות הנוכחית היא צעד מקדים וזהיר שנועד להבטיח רציפות תפקודית במקרה הצורך, ולא עדות לשינוי מיידי בשגרה.

בית חולים (אילוסטרציה)
בית חולים (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

בבתי החולים שבים ומדגישים כי הציבור מתבקש להמשיך להגיע לקבלת טיפול רפואי כרגיל, כולל ניתוחים מתוכננים, בדיקות ואשפוזים. נכון לעכשיו לא בוצעו ביטולים גורפים של פעילות רפואית, והמערכת ממשיכה לפעול במלואה תוך שמירה על מוכנות לתרחישי חירום, כפי שנעשה בשנים האחרונות באופן שוטף.

ה"ג'רלד פורד" היא מפלצת טכנולוגית כולה חשמלית המונעת על ידי שני כורים גרעיניים ומכילה למעלה מ-75 כלי טיס, כולל מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-35C . היא מצוידת במערכת שיגור אלקטרומגנטית (EMALS) המאפשרת קצב המראות מהיר משמעותית מזה של נושאות מטוסים ישנות יותר, בכל 45 שניות. נוכחותה באזור נתפסת כהצהרת כוונות אמריקנית ברורה מול הניסיונות האיראניים להסלים את המערכה.

במקרה של ניסיון איראני לבצע "מתקפת נחיל" (Swarming) של מאות כטב"מים וסירות מהירות בו-זמנית, ה"פורד" יכולה להעלות לאוויר כמות אדירה של מטוסי F-35C ו-F/A-18E/F  בפרק זמן קצר פי שלושה מכל נושאת מטוסים אחרת, וליצור "חומת אש" אווירית רחוקה מחופי המדינה.

 נושאת מטוסים אברהם לינקולן
נושאת מטוסים אברהם לינקולן | צילום: רויטרס

איראן מצידה מבינה שהיא לא יכולה להתמודד עם ה"פורד" בדו-קרב ישיר, ולכן האסטרטגיה שלה מתבססת על רוויה  (Saturation)- סירות מתאבדות כלומר שימוש בעשרות סירות מהירות חמושות בטורפדו או חומרי נפץ, המנסות להגיע לטווח אפס מנושאת המטוסים. האיראנים ישתמשו גם בטילים בליסטיים נגד ספינות: איראן טוענת ליכולת פגיעה מדויקת באמצעות טילי "ח'ליג' פארס". אלא שהפורד האמריקנית מצויידת במערכת מכ"ם טווח דואלי שמסוגלת לעקוב אחר אלפי מטרות בו-זמנית, כולל עצמים קטנים מאוד ומהירים במיוחד, מה שמקשה על האיראנים להפתיע אותה.

נושאת המטוסים היא למעשה "עיר צפה" עם כ-4,500 אנשי צוות, המוגנת על ידי קבוצת תקיפה (Strike Group) הכוללת משחתות וצוללות. בעוד שאיראן מסוגלת לאתגר את חופש השיט במצרי הורמוז, נוכחות ה"פורד" בים התיכון מעניקה לישראל ולבעלות בריתה מטריה אווירית שקשה מאוד לסדוק. זאת מבלי לגעת עוד בשאר הכוחות האדירים שלצד נושאות המטוסים, המהווים איום משמעותי על איראן.

תגיות:
איראן
/
מערכת הבריאות
/
תקיפה איראנית
/
מבצע "עם כלביא"
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף