הספרות הקלינית תומכת בהבחנה הזו. בננות נכללות זה עשרות שנים בדיאטת BRAT - ראשי תיבות של בננה, אורז, תפוח וטוסט, תזונה שמומלצת במצבי שלשול חריף. ההיגיון ברור: מזונות קלים לעיכול שמאטים את תנועת המעי. אולם ההקשר הזה יצר בלבול, משום שמה שעוזר לעצור שלשול אינו בהכרח גורם לעצירות אצל אדם בריא. מחקרים שבחנו את השפעת הבננה כחלק מתזונה רגילה מצאו שבקרב אנשים ללא מחלות מעי, צריכת בננות בשלות אינה גורמת לעצירות ואף עשויה לשפר את פעילות המעי בזכות האפקט הפרה-ביוטי שלהן.
מחקרים עדכניים בתחום המיקרוביום מצביעים על כך שסיבים מסיסים בבננות בשלות משמשים מצע מזון לחיידקים מועילים במעי. תהליך זה מוביל ליצירת חומצות שומן קצרות שרשרת, חומרים הידועים בתרומתם לבריאות המעי ולוויסות התנועתיות שלו. המשמעות היא שבננה בשלה, כחלק מתזונה מאוזנת ועתירת סיבים, עשויה לתרום לפעילות מעיים סדירה.
עם זאת, חשוב לסייג. אצל תינוקות ופעוטות מערכת העיכול עדיין בתהליך הבשלה, ותגובה למזונות עשויה להיות שונה מזו של מבוגרים. בננות ירוקות או חצי בשלות עלולות להכביד על העיכול בגיל צעיר, במיוחד כאשר הן ניתנות בכמויות גדולות או כחלק מתפריט דל בנוזלים. גם אצל מבוגרים הסובלים מעצירות כרונית, מחסור בשתייה או תזונה דלה בסיבים אחרים עלול לגרום לכך שבננה לבדה לא תפתור את הבעיה, ולעיתים אף תיתפס בטעות כגורם לה.
בשורה התחתונה, צבע הקליפה הוא המדד החשוב ביותר. בננה ירוקה נוטה לעצור, בננה צהובה ובשלה נוטה לעזור. עבור רוב האנשים, ובעיקר עבור ילדים ומבוגרים בריאים, אין סיבה לוותר על בננות, אלא לבחור את הבשלות הנכונה ולהקפיד על תזונה מאוזנת.
התרעות פיקוד העורף