במהלך השבועות האחרונים התקיימו דיונים ייעודיים בכל הקופות, שבמסגרתם נבחנה רמת המיגון של כל סניף והיכולת להמשיך בפעילות בעת אזעקה. על פי ההנחיות שגובשו, מרפאות שבהן אין מרחב מוגן תקני, או שאין בסמוך אליהן מיגון בהגעה מיידית, לא ייפתחו בעת חירום. פעילותן תועבר למרפאות סמוכות שבהן ניתן להיכנס לאזור מוגן בתוך זמן קצר עם הישמע אזעקה.
הרובד השלישי נוגע למרפאות שאין להן מיגון תקני קבוע, אך הועברו למבנים חלופיים המאפשרים פעילות בטוחה יותר. לדבריו, בין 8 ל-10 מרפאות בלאומית קיבלו לאחרונה מבנים חלופיים שאפשרו את פתיחתן בתנאי מיגון משופרים. הקופה נמצאת בקשר רציף עם הרשויות המקומיות, ובמקרה של אירוע מתמשך ניתן יהיה להעביר ציוד ולהקים נקודות שירות נוספות גם באתרים שאינם מרפאות קבועות.
אתגר מרכזי נוגע למטופלים מרותקי בית ולחולים התלויים בציוד חשמלי. מדובר במונשמים, מטופלים עם משאבות לאי ספיקת לב, חולים הזקוקים למחוללי חמצן, וכן מטופלים המקבלים הזנה תוך ורידית TPN הדורשת קירור או ויסות קצב באמצעות משאבה חשמלית. לדברי ד"ר מץ, בוצע מיפוי פרטני של כלל המטופלים בקבוצות אלו, עד לרמת החולה הבודד, כדי לזהות מי תלוי באספקת חשמל רציפה ומי יכול להסתפק באמצעים חלופיים.
בישראל יש כ- 2,400 מונשמים מורכבים שקיבלו גנרטור אישי המסוגל לספק חשמל למשך כ 72 שעות ופועל באמצעות דלק שניתן למילוי חוזר. משרד הבריאות סיפק גנרטורים לחלק מהמטופלים, והקופות מחזיקות ברשימות מעודכנות של מי שקיבל ומי שטרם קיבל. במקרה של הפסקת חשמל נוצר קשר יזום עם המטופלים כדי לוודא רצף טיפול, ובמידת הצורך מתואמת הגעתם למוקדים ייעודיים לטעינת סוללות והפעלת מכשירים. לצד זאת הוקמו מרכזים אזוריים שבהם ניתן לחבר ציוד רפואי לחשמל, להטעין משאבות ולהפעיל מחוללי חמצן. חלק מהמטופלים מחזיקים גם בלוני חמצן ניידים לגיבוי, אך במקרים של תלות מלאה נדרש פתרון מהיר ומתואם עם הרשויות המקומיות.
תרחיש נוסף שנלקח בחשבון הוא פינוי תושבים מבתיהם בעקבות פגיעה ישירה או שהייה ממושכת במקלטים. במצבים כאלה פועלות הקופות בתיאום עם הרשויות, המעבירות תושבים לבתי מלון או למתחמי קליטה אחרים. הקופות מאתרות את המטופלים המפונים, מספקות מידע על שירותים זמינים ומקימות מרפאות ייעודיות באזורים שבהם שוהים ריכוזי מפונים, כמו אזור ים המלח, שבו אין תשתית רפואית קבועה רחבת היקף.
בתי החולים נערכים למתקפה
במסגרת ההיערכות רועננו נהלי החירום המכונים נוהל נצורות, המגדירים את אופן המעבר המהיר של מטופלים, ציוד וצוותים רפואיים לאתרי אשפוז ממוגנים בתוך שעות ספורות. בבתי החולים ברחבי הארץ הושלמו עבודות הכנה הכוללות סימון שטחים בחניונים ובקומות מרתף, הקמת מחיצות והכנת תשתיות לקליטת מחלקות שלמות במקרה הצורך. חלק מהחניונים נסגרו זמנית לצורך בדיקות והתאמות, אך אינם משמשים כעת לאשפוז.
ההיערכות נשענת על לקחי אירועי יוני 2025, אז ספג המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע פגיעת טיל ישירה בבניין אשפוז. למרות הנזק הכבד לתשתיות לא היו נפגעים בנפש, לאחר שמאושפזים פונו מבעוד מועד בהתאם להנחיות. האירוע הוביל לבחינה מחודשת של זמני התגובה והיכולת להעביר מחלקות במהירות למתחמים ממוגנים.
גם בבית החולים רמב"ם בחיפה, המפעיל זה שנים בית חולים תת קרקעי ייעודי לשעת חירום, נערכו דיונים פנימיים בנוגע לפריסת מיטות והפעלת מערכות תומכות. בבתי חולים נוספים בצפון ובמרכז נבדקו מערכות חשמל, גיבוי מים וחמצן והיכולת להפעיל מחלקות בתנאים סגורים. אחד האתגרים המרכזיים הוא אוורור ובקרת טמפרטורה בחניונים, שאינם מיועדים לשהייה ממושכת של חולים וצוותים, ולכן נבחנים פתרונות משלימים במקרה של הפעלה ארוכה.
בשבוע האחרון נפוצו ברשתות החברתיות דיווחים שקריים על פינוי בפועל של מאושפזים אולם מדובר בפייק ניוז. מעבר למתחמים תת קרקעיים יתבצע רק על פי הנחיה מפורשת של פיקוד העורף ומטה החירום של המשרד, ובהתאם להערכת מצב עדכנית. במערכת הבריאות מדגישים כי בשלב זה הציבור מתבקש להמשיך להגיע לקבלת טיפול רפואי כרגיל, כולל ניתוחים מתוכננים, בדיקות ואשפוזים. לא בוצעו ביטולים גורפים של פעילות רפואית, והמערכת ממשיכה לפעול במלואה תוך שמירה על מוכנות לתרחישי חירום.
התרעות פיקוד העורף