אלא שב-ADHD נקודת המוצא המוחית שונה. הפרעת קשב וריכוז מתוארת בדיווחים רפואיים כהפרעה נוירו-התפתחותית שבה קיימת פעילות לא מאוזנת של מוליכים עצביים, בעיקר דופמין ונוראדרנלין, באזורים שאחראים על קשב, ויסות עצמי ובקרה קוגניטיבית. תרופות המרשם המקובלות להפרעת קשב פועלות באופן ממוקד על מערכות אלה, ומגבירות את הזמינות של אותם חומרים בצורה מבוקרת.
קפאין, לעומת זאת, פועל בצורה כללית יותר. אתרי בריאות מובילים ודיווחים קליניים מציינים שבקרב חלק מהאנשים עם ADHD חסימת האדנוזין אינה יוצרת אפקט מעורר ברור, אלא דווקא אפקט מווסת. במקום להגביר פעילות, הקפאין עשוי להפחית תחושת רעש פנימי, אי שקט מחשבתי ותחושת הצפה. עבור חלק מהמטופלים, הירידה בעומס הקוגניטיבי מתורגמת לתחושת רוגע, ולעיתים אף לעייפות.
אתרי בריאות רפואיים מדגישים שקפאין אינו נחשב טיפול בהפרעת קשב ואינו מומלץ כתחליף לתרופות ייעודיות. הדיווחים מהקליניקה מצביעים על כך שהשפעתו חלשה ולא צפויה, ולעיתים אף מלווה בתופעות לוואי כמו חרדה, דופק מואץ או הפרעות שינה, בעיקר במינונים גבוהים. בשל כך, השימוש בקפאין נתפס לכל היותר כגורם משני, ולא ככלי טיפולי.
המסקנה העולה מהדיווחים הרפואיים ברורה. קפאין אינו פועל באופן אחיד על כולם, ואצל חלק מהאנשים עם הפרעת קשב וריכוז הוא עשוי שלא לעורר כלל, ולעיתים אף להרגיע. מדובר בתגובה מוכרת ומתועדת בדיווחים קליניים, ולא בחריגה יוצאת דופן. עבור אנשים עם ADHD שמרגישים שקפה פשוט לא "עובד" עליהם, ההסבר אינו פסיכולוגי או דמיוני, אלא נעוץ בדרך שבה המוח שלהם מעבד גירויים.
התרעות פיקוד העורף