החיידק האשם בזיהום הקשה נקרא קפנוציטופאגה קנימורסו. חיידק מסוג גראם שלילי הנמצא בפיותיהם של כ-70% מהכלבים הבריאים, כחלק מהפלורה הטבעית. כאשר הוא חודר למחזור הדם האנושי, הוא עלול לגרום לקרישה תוך כלית מפושטת. תהליך זה מאופיין בהיווצרות קרישי דם קטנים החוסמים את כלי הדם ההיקפיים, מה שמוביל לנמק ולצורך רפואי בקטיעה. החיידק ניחן ביכולת לחמוק מהמערכת החיסונית בשלבים הראשונים, מה שמעכב את הופעת התסמינים המקומיים ומאפשר לו להתרבות באין מפריע בתוך נוזל הדם.
לצד הקפנוציטופאגה, חלל הפה של הכלב מכיל חיידקים נוספים כמו פסטורלה מולטוסידה. חיידק זה גורם לזיהומים ברקמות הרכות שמתפתחים במהירות רבה, לעיתים תוך פחות מ-12 שעות מהחשיפה. התסמינים כוללים אודם, נפיחות מקומית וכאב עז בנקודת המגע. במקרים של חדירה עמוקה, החיידק עלול לגרום לדלקת עצם או לדלקת קרום המוח. בתוך כך, קיימים ברוק גם חיידקי סטאפילוקוקוס אינטרמדיוס המייצרים מוגלה ועלולים להיות עמידים לסוגי אנטיביוטיקה מסוימים. הטיפול הרפואי הסטנדרטי במקרים אלו מתבסס על מתן אנטיביוטיקה כמו אוגמנטין, שמכסה את רוב החיידקים מסוג "אנאירוביים" או "גרם שליליים" המועברים מחיות המחמד.
זיהוי מוקדם של אלח דם הוא קריטי להצלת חיים ולמניעת נזק בלתי הפיך. המדריך הקליני לזיהוי ראשוני כולל מספר סימני אזהרה המופיעים לאחר מגע עם רוק של בעל חיים על פצע פתוח. התסמינים כוללים צמרמורות עזות ורעד בלתי נשלט, בלבול או דיבור לא ברור, קוצר נשימה חריף ותחושת עילפון. סימן אופייני נוסף הוא הופעת עור מנומר או כחלחל, המעיד על פגיעה בזרימת הדם הקפילרית. בתוך כך, חולים שחשים חולשה קיצונית ואינם נותנים שתן במשך שעות ארוכות חייבים לפנות לחדר מיון באופן מיידי. אבחון מהיר ומתן אנטיביוטיקה תוך ורידית בשעות הראשונות של הזיהום יכולים למנוע את קריסת המערכות שחזתה סנגהה בבית החולים.
מבחינה התנהגותית, הפחתת הסיכון דורשת להרגיל את הכלב להימנע מליקוק בני אדם. הטיפ המרכזי הוא שימוש בטכניקת התעלמות וחיזוק חיובי. כאשר הכלב מנסה ללקק, יש להפנות ממנו את הגב או לעבור לחדר אחר ללא מתן תשומת לב, גם לא נזיפה, שכן עבור הכלב גם מגע שלילי הוא סוג של אינטראקציה. בתוך כך, ממליצים מאלפי כלבים לתגמל את הכלב בחטיף או בשבח מילולי כאשר הוא ניגש לאדם ונמנע מהליקוק. ניתן גם ללמד את הכלב פקודה חלופית כמו לגעת בחוטם ביד או בכם, מה שמחליף את פעולת הליקוק בפעולה מותרת ומבוקרת.
ההיבט הרפואי של מניעת זיהומים כולל גם שמירה על היגיינה קפדנית. מומלץ לשטוף כל אזור שנחשף לרוק במים וסבון למשך שתי דקות לפחות. במקרה של שריטה או נשיכה, יש לחטא את המקום בתמיסת פולידין או אלכוהול ולעקוב אחר הופעת אודם או חום מקומי. רופאים מדגישים שאין לאפשר לכלבים ללקק את אזור הפנים, העיניים או פצעים גלויים, במיוחד בקרב ילדים, קשישים ואנשים עם דיכוי חיסוני. אם יש לכם חיית מחמד ונפצעתם, דאגו לחבוש תמיד את הפצע כך שלא יהיה חשוף לליקוק של הכלב. בתוך כך, חשוב לבצע בדיקות וטרינריות תקופתיות לחיות המחמד כדי לשמור על בריאות חלל הפה שלהן ולצמצם את העומס החיידקי.
סנגהה איבדה את גפיה ואת הטחול שלה, עובדה שהופכת אותה לקבוצת סיכון גבוהה במיוחד לזיהומים עתידיים. הטחול משמש כפילטר ביולוגי לחיידקים בעלי קפסולה כמו הקפנוציטופאגה, ובהיעדרו הגוף מתקשה להתמודד עם פלישות חיידקיות דומות. המקרה שלה משמש תמרור אזהרה גם לרופאים לתשאל מטופלים על מגע עם בעלי חיים כשמופיעים זיהומים ממקור לא ברור, מה שעשוי לסייע להחלטה על טיפול אנטיביוטי מהיר, רגע לפני שקורה אסון.
התרעות פיקוד העורף