במהלך תקופת המעקב אובחנו 2,997,902 משתתפים, שהם 10.8% מכלל הנבדקים, עם אלצהיימר חדש. רמות החשיפה לזיהום אוויר חושבו על פי ממוצע של חמש שנים טרם האבחנה, בהתבסס על נתוני זיהום לפי אזור מגורים ברמת המיקוד. רמת החשיפה הממוצעת לחלקיקי PM2.5 עמדה על 10.1 מיקרוגרם למטר מעוקב.
הניתוח הסטטיסטי העלה כי לכל עלייה של ריכוז החלקיקים נרשמה עלייה של 8.5% בסיכון לפתח אלצהיימר, יחס סיכון 1.085. מדובר בעלייה מתונה, אך כזו שבאוכלוסייה רחבה עשויה לתרגם למספרים משמעותיים של חולים נוספים.
יתר לחץ דם, שבץ ודיכאון אכן נמצאו כל אחד מהם קשורים עצמאית לעלייה בסיכון לאלצהיימר. עם זאת, ניתוחי תיווך הראו כי תרומתם להסבר הקשר בין הזיהום לאלצהיימר הייתה מצומצמת בלבד. יתר לחץ דם נקשר ל- 1.6% מהמקרים, שבץ 4.2%, ודיכאון 2.1%. המשמעות היא שרוב ההשפעה של זיהום האוויר לא מוסברת דרך מחלות אלה.
הממצא הבולט היה כי בקרב אנשים עם היסטוריה של שבץ הקשר בין זיהום אוויר לאלצהיימר היה חזק יותר, יחס סיכון 1.105. לעומת זאת, יתר לחץ דם ודיכאון לא שינו באופן מהותי את עוצמת הקשר. החוקרים סבורים כי אנשים עם פגיעה מוחית קודמת עשויים להיות פגיעים יותר להשפעות רעילות של חלקיקים נשימים.
החוקרים משערים שמנגנוני הפעולה האפשריים כוללים חדירה של חלקיקים זעירים דרך מערכת הנשימה אל מחזור הדם, ומשם למוח, יצירת דלקת כרונית, עקה חמצונית ופגיעה בכלי דם מוחיים זעירים. מחקרים קודמים הראו כי חלקיקים אלה עשויים להימצא ברקמת מוח ואף להאיץ במוחם של חולי האלצהיימר להצטברות חלבונים פתולוגיים האופייניים.
מחלת האלצהיימר היא מחלת מוח ניוונית מתקדמת והגורם השכיח ביותר לדמנציה בגיל המבוגר. היא מתאפיינת בהצטברות חלבונים פתולוגיים במוח, בהם עמילואיד ובטא טאו, הגורמים לפגיעה הדרגתית בתאי עצב ולאובדן קשרים ביניהם. בשלבים הראשונים מופיעה לרוב פגיעה בזיכרון לטווח קצר, קושי בשליפת מילים והתמצאות במרחב ובזמן.
בהמשך מתווספים שינויים בהתנהגות ובאישיות, ירידה ביכולת קבלת החלטות ופגיעה בתפקוד היומיומי עד לאובדן עצמאות מלא. המחלה מתקדמת לאורך שנים, ולמרות שקיימים טיפולים שמטרתם להאט את ההידרדרות או להקל על תסמינים, כיום לא קיים טיפול המרפא את המחלה או עוצר אותה לחלוטין.
זיהום אוויר נקשר בעבר לשורה ארוכה של מחלות כרוניות. בין היתר, הוכח קשר בין חשיפה ממושכת לחלקיקים נשימים לבין מחלות לב וכלי דם, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב והפרעות קצב. כמו כן נמצא קשר לעלייה בשיעור סרטן ריאה, החמרת אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית, סוכרת מסוג 2, לידות מוקדמות ומשקל לידה נמוך. בשנים האחרונות מצטברים נתונים גם על קשר להפרעות קוגניטיביות קלות ולירידה בזיכרון עוד לפני הופעת דמנציה.
ארגון הבריאות העולמי כבר הגדיר את זיהום האוויר כאחד מגורמי הסיכון הסביבתיים המרכזיים לתחלואה ולתמותה עולמית. ההערכה היא כי מיליוני מקרי מוות בשנה מיוחסים לחשיפה כרונית לזיהום, בעיקר באזורים עירוניים וצפופי תנועה.
לצד המגבלות, ובהן הסתמכות על נתוני תביעות מנהליות ואמידת חשיפה לפי אזור מגורים ולא לפי מדידה אישית, גודל המדגם והמתודולוגיה המחמירה מחזקים את הממצאים. החוקרים התאימו את המודלים לגיל, מין, מוצא, מצב סוציו אקונומי, אזור גאוגרפי, שיעורי עישון, מדד מסת גוף, נגישות לשירותי בריאות ומשתנים נוספים.
"הממצאים מחזקים את ההשערה כי האוויר שאנו נושמים לאורך שנים עשוי לעצב את תהליך ההזדקנות של המוח", סיכמו החוקרים. "זיהום אוויר נתפס כגורם סיכון בר שינוי, כלומר כזה שניתן להשפיע עליו באמצעות מדיניות ציבורית, הפחתת פליטות ושיפור איכות הסביבה. השקעה בהפחתת זיהום אוויר עשויה להיות חלק מאסטרטגיית מניעה של דמנציה, לצד שליטה בגורמי סיכון וסקולריים, פעילות גופנית ושמירה על תזונה מאוזנת".
התרעות פיקוד העורף