הסיבה העיקרית לנפיצות התופעה נעוצה בפיצול שירותי הרפואה. קשיש ממוצע בישראל מטופל בו-זמנית אצל קרדיולוג, אורתופד, אנדוקרינולוג ורופא משפחה. כל מומחה רושם את הטיפול הטוב ביותר לתחומו, אך ללא גורם מתכלל, נוצרת "תגובת שרשרת" מסוכנת.
התופעה המדאיגה ביותר היא "מפל המרשמים" (Prescribing Cascade). מדובר במצב שבו מטופל מפתח תופעת לוואי של תרופה (למשל, שיעול עקב תרופה ללחץ דם), והרופא הבא, במקום לזהות שמדובר בתופעת לוואי, מאבחן "מחלה חדשה" ורושם תרופה נוספת לטיפול בשיעול. התרופה החדשה גורמת לעצירות, המטופל מקבל חומר משלשל, וזה מצדו גורם להפרעת מלחים הדורשת כדור נוסף. כך, תוך חודשים ספורים, המטופל הופך ל"שבוי" ברשימת תרופות שחלקן נרשמו בטעות.
מעבר לכמות הכדורים, הבעיה טמונה בשינויים הביולוגיים שהגוף עובר עם השנים. ככל שאנחנו מתבגרים, תפקוד הכבד והכליות - ה"מסננים" של הגוף - יורד באופן טבעי. תרופה שאדם בן 40 מפרק תוך שש שעות, עלולה להישאר בגופו של בן 80 במשך יממה שלמה.
כתוצאה מכך, מינונים שנחשבים "סטנדרטיים" הופכים לרעילים עבור קשישים. מחקרים ב-JAMA Internal Medicine הראו כי אינטראקציות בין-תרופתיות (DDI) אחראיות לכ-10% מהאשפוזים בחדרי מיון של בני 65 ומעלה. השילובים המסוכנים ביותר כוללים לרוב נוגדי קרישה, תרופות לסוכרת ותרופות פסיכיאטריות או כדורי שינה, ששילובם יחד מעלה דרמטית את הסיכון לדימומים פנימיים, אי-ספיקת כליות חריפה או בלבול עמוק.
אל מול האיום הזה, קופות החולים בישראל החלו להטמיע בשנים האחרונות כלי נשק חדש: ייעוץ פרמקולוגי קליני. זהו תהליך שבו רוקח קליני מומחה סורק את התיק הרפואי המלא של המטופל, ומבצע מלאכת מחשבת של "סדר וניקיון".
הפרמקולוג בודק כפילויות (מקרים בהם המטופל נוטל שתי תרופות שונות עם אותו חומר פעיל), מזהה תרופות פוטנציאליות שאינן מתאימות לקשישים (לפי "קריטריוני בירס" - Beers Criteria הבינלאומיים), וממליץ לרופא המשפחה על "דה-פרסקרייבינג" (Deprescribing) - תהליך מבוקר ועדין של הפסקת תרופות מיותרות. התוצאות מדהימות: מחקרים שנערכו במערכות בריאות דומות בעולם הראו כי ניקוי תרופתי כזה משפר משמעותית את המצב הקוגניטיבי של הקשיש ומפחית את שיעור הנפילות בעשרות אחוזים.
בעולם המערבי, המלחמה בפוליפרמסי עלתה מדרגה. בבריטניה, ה-NHS הטמיע תוכנית לאומית שבה לכל קשיש עם ריבוי מחלות יש "סקירת תרופות מובנית" אחת לשנה. בארה"ב, ה-FDA מחייב כיום להוסיף אזהרות ספציפיות על תרופות המהוות סיכון גבוה לקשישים, ומעודד שימוש במערכות ממוחשבות המתריעות על "עומס אנטי-כולינרגי" - מדד המנבא סיכון לדמנציה עקב עודף תרופות מסוימות.