בסקר של משרד הבריאות הישראלי התגלה נתון שעשוי להפתיע: כ־71% מהאוכלוסייה בישראל נוטלים תוספי תזונה. מהן הסיבות? רובן נובעות מצורך להשלים חוסרים תזונתיים או מתפיסתם של תוספי תזונה כמשפרי בריאות וכחלק מאורח חיים בריא. אבל האם בפועל זה מה שקורה? נייר עמדה שפורסם לאחרונה על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל מציג ממצאים חשובים: רבים צורכים תוספים ללא הצדקה תזונתית או רפואית מוכחת, ובכך עלולים דווקא לסכן את בריאותם. בזמן מלחמה, כאשר השגרה מופרת, החרדה והמתח גוברים ואכילה רגשית הופכת נפוצה יותר, מתחזק הפיתוי להסתמך על קפסולה או אבקה כ"פתרון מהיר". ודווקא עכשיו, חשוב יותר מתמיד לחזור לבסיס - לאוכל אמיתי.
בשנים האחרונות חל שינוי מהותי במחקרי התזונה העולמיים. המלצות תזונתיות עברו מהתמקדות ברכיבי תזונה בודדים להתמקדות בדפוסי תזונה כוללים. הסיבה הראשונה היא שבמדינות המערב המחלות הנפוצות הן מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת. בניגוד לחוסרים תזונתיים ספציפיים, מחלות כרוניות אלו מושפעות יותר מדפוסי תזונה מאשר מרכיב תזונה בודד.
ויש סיבה נוספת. מזונות מורכבים משילוב של מגוון רכיבי תזונה, חלקם אף לא מוכרים מספיק, הפועלים יחד ומשלימים זה את זה בתוך המזון עצמו וגם בשילוב עם מזונות נוספים. התייחסות לדפוס התזונתי מאפשרת לבחון את יחסי הגומלין בין המזונות ובין רכיבי התזונה, ואת השפעתם המשולבת על הבריאות.
הסיבה השלישית קשורה למיקרוביום, לאוכלוסיית החיידקים שחיה בעיקר במעיים. מחקרים מראים שחיידקי המעי משתמשים ברכיבים שמגיעים מהמזון שאנו אוכלים כדי לייצר חומרים שמשפיעים על מערכות מרכזיות בגוף, ובהן מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית ומערכת העצבים. לכן למזון עצמו יש השפעה משמעותית על פעילות המיקרוביום ועל הבריאות.
גם כאשר תוספי תזונה נצרכים במינון מתאים, לא תמיד קיימת הוכחה ליעילותם, ולעיתים ההסתמכות עליהם עלולה להפחית את צריכת המזון הבריא והמגוון. אבל זה לא הסיכון היחיד. נטילת תוספי תזונה מגבירה את הסיכון לצריכה עודפת של רכיבי תזונה שונים מעל הקצובה היומית המומלצת ואף מעל הסף העליון הבטוח. זה חשוב במיוחד ברכיבי תזונה שעודף מהם עלול לסכן את הבריאות, כמו ברזל וויטמינים מסיסי שומן - A, D ,E ,K.
תיתכן גם השפעה הדדית לא רצויה ואף מסוכנת בין תוספים מסוימים לתרופות שונות. בשל פיקוח רגולטורי נמוך, שימוש בתוספי תזונה מגביר סיכון לנוכחות מזהמים ומתכות כבדות שונות. כך למשל, בדיקות מעבדה שנערכו על 66 תוספים מ־21 חברות שונות בהולנד גילו שבין 33% ל־40% מהתוספים המיועדים לשיפור ביצועי ספורטאים הכילו חומרים אסורים לשימוש - חומרים שלא הוצהרו על התווית.
במקרה של תוספי חלבון, הבדיקות אף יותר מדאיגות. ארגון Clean Label בארצות הברית מצא רמות גבוהות של מתכות כבדות ב־77% מתוספי החלבון מהצומח וב־28% מתוספי החלבון ממי גבינה, רמות שהן מעל לתקינה של מדינת קליפורניה. בנוסף, עלול להיות פער בין המידע המוצג בתווית לבין תכולת התוסף בפועל.
במקרים של חוסר תזונתי לפי הערכה תזונתית מקצועית, שלא ניתן להשלים באמצעות תזונה, כדאי לשקול תוספים. למשל, המלצה לתוסף ויטמין B12 באוכלוסיות הנמנעות מצריכת מזון מהחי, או המלצה לתוסף סידן במצבים של צריכה תזונתית נמוכה שלו. גם מצבים רפואיים המצריכים שימוש בתוספים, כמו מצבים של תת־ספיגה במערכת העיכול עקב מחלה מצריכים תוספים. כאשר הדבר מתאפשר, רצוי שצריכת רכיבי התזונה השונים תגיע ממזונות מלאים ולא מצריכת רכיבי מזון מבודדים או מתוספי תזונה. גם במקרים שבהם משלבים תוספי תזונה, יש לתת דגש על תזונה מאוזנת ומגוונת ככל הניתן ושמירה על שילוב של תוספי תזונה במינון המינימלי הנדרש. יש לשים לב לדרישות תזונתיות שונות באוכלוסיות שונות - גיל ינקות, היריון, קשישים - ועמידה בהמלצות מותאמות להן.
התרעות פיקוד העורף