בכל מקרה שבו עולה חשד שמישהו שאף עשן, גם אם הוא נראה בהכרה מלאה ומדבר, יש לחייג מייד למוקד מד"א בטלפון 101. יש להשאיר את המוקדן על רמקול כדי שהידיים יישארו פנויות לטיפול בנפגע, למסור את כל הפרטים המדויקים על המקום ועל המקרה, ולהקשיב היטב לכל ההנחיות של המוקדן עד להגעת האמבולנס. המוקדנים במוקדי החירום מוכשרים להדריך את הציבור בביצוע פעולות מצילות חיים בזמן אמת, והקשר הרציף איתם הוא קריטי להצלחת הטיפול.
הפעולה הראשונה והחשובה ביותר היא הוצאת הנפגע מאזור הסכנה. אם מדובר במבנה סגור, יש לפנות את הנפגע למקום עם אוויר צח ופתוח. חשוב לזכור שאין להיכנס למבנה בוער או אפוף עשן אם אין לכם ציוד הגנה מתאים, כדי לא להפוך לנפגעים נוספים בעצמכם. אם הנפגע נמצא בתוך עשן כבד, יש להנחות אותו לזחול על הרצפה, שם ריכוז החמצן גבוה יותר והעשן פחות סמיך, כיוון שהעשן החם נוטה לעלות למעלה. לאחר שהנפגע נמצא במקום בטוח, יש להושיב אותו או להשכיב אותו בהתאם למצבו. אם הנפגע בהכרה ומתלונן על קוצר נשימה, הישיבה תקל עליו את המאמץ הנשימתי.
חשוב לדעת שחלק מהנזקים לא מופיעים מייד. בצקת בדרכי הנשימה יכולה להתפתח בהדרגה במהלך השעות שאחרי החשיפה, ולכן כל אדם ששהה בסביבת עשן סמיך חייב לעבור בדיקה רפואית, גם אם הוא מרגיש טוב באותו הרגע.
כשמדברים על שריפות ענק או שריפות בבנייני מגורים, הציבור נוטה לחשוש מהאש, אבל המציאות מראה שהעשן הוא השקט והקטלני מבין השניים. העשן נע מהר יותר מהלהבות, הוא חודר דרך חריצי דלתות ומערכות מיזוג, ומסוגל לנטרל אדם תוך דקות אחדות. הריכוז של החומרים הרעילים בעשן המודרני גבוה במיוחד בגלל השימוש הרב בפלסטיק ובחומרים סינתטיים ברהיטים ובמוצרי חשמל, פריטים שפולטים גזים רעילים מאוד בזמן בעירה.
לסיכום הטיפול בשטח, יש להקפיד על סדר פעולות קבוע: הרחקה מאזור העשן, קריאה למד"א בקו 101, תמיכה בנשימה על ידי הושבה באוויר צח ומעקב צמוד אחרי מצב ההכרה. למרות שהרצון לעזור הוא טבעי, שמירה על קור רוח ופעולה לפי הנחיות המקצועיות של המוקדנים הן הדרך הטובה ביותר להציל חיים. אל תמעיטו בערכה של חשיפה קצרה לעשן, והקפידו תמיד על פינוי לטיפול רפואי אם מופיע קושי נשימתי, שינוי בקול או שיעול כבד.