"רבים מדווחים על ירידה במוטיבציה, קושי להתרכז ולעיתים אפילו תחושת קיפאון", היא מסבירה. "דווקא במצבים כאלה, שמירה על שגרת עיסוקים יומיומית הופכת לכלי חשוב לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית - במיוחד בגיל המבוגר".
לדבריה, "כמרפאה בעיסוק בתחום השיקום הגריאטרי אני פוגשת מטופלים רבים המתמודדים עם השפעות המתח והחרדה על התפקוד שלהם". ומבהירה כי "הניסיון הקליני מלמד, כי גם בתקופות של חוסר יציבות חיצונית, השגרה היום-יומית יכולה להעניק תחושת יציבות ושליטה".
היא מבהירה ש"לעיסוקים יומיומיים יש גם תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות הקוגניטיבית והפיזית. כאשר אנו מפסיקים לפעול לאורך זמן, עלולה להתרחש ירידה בזיכרון, בריכוז, בכוח השרירים וביציבה. לעומת זאת, גם פעילויות פשוטות כמו סידור הבית, פתרון תשבצים או תרגילי תנועה קלים מספקות גירוי חשוב למוח ולגוף".
היא מציינת עוד, כי שגרת עיסוקים גם מסייעת להתמודד עם תחושת בדידות. "בתקופות שבהן מפגשים חברתיים מצטמצמים, חשוב לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים - גם אם באמצעות שיחת טלפון או שיחת וידאו. הקשר החברתי מחזק את תחושת השייכות ומסייע לשמור על מצב רוח יציב", היא אומרת.
עוד היא מציינת כי הטכנולוגיה יכולה לסייע בכך יותר ממה שנדמה. הטלפון או הטאבלט אינם רק מקור לחדשות. ניתן להשתמש בהם למשחקי חשיבה כמו סודוקו ותשבצים, ללימוד שפה חדשה, לצפייה בהרצאות או לתרגול פעילות גופנית מותאמת מהבית.
"השגרה אינה רק סדר פעולות. השגרה היא עוגן שמסייע לנו לשמור על עצמאות, על תפקוד ועל תחושת משמעות - דווקא בתקופות שבהן העולם סביבנו מרגיש פחות יציב", מסכמת ד"ר צין.
במהלך הישיבה מומלץ מדי פעם לעשות תרגילי מתיחה קלים כגון: סיבובי כתפיים, הזזת הרגליים, יישור מתיחה והרפייה. אפשרי לשים מדרך רגל אורגונמי מתכוון שאותה מציבים מתחת לרגליים ולהפעיל את הרגליים תוך כדי המפגש.
פעילות גופנית לאחר הזום: לאחר הזום לדאוג לעשות הליכה קצרה, פעילות גופנית קצרה של מספר תרגילים כדי למקסם את הפוטנציאל (מומלץ לבצע פעילות אירובית למשך 40 דקות כל יום, או כמעט כל יום).
"המציאות הישראלית של חודשי המלחמה האחרונים כפתה על כולנו שהות ממושכת בין ארבעת קירות הבית. הילדים בבית, השגרה מעורערת, ורבים מאיתנו מחפשים אפיקים של עשייה וסדר בתוך הכאוס", כך קרה שהשנה, ריח האקונומיקה וההכנות לפסח הגיעו מוקדם מהרגיל", הוא אומר. "הבית, שבימים אלו הוא המרחב המוגן שלנו, עלול להפוך למלכודת מסוכנת עבור הקטנטנים דווקא בזמן הניקיונות", הוא מתריע וממליץ על דרכים לניקיון שלא יפגע חלילה בבריאות הילדים.
"הרעלה מחומרי ניקוי היא תופעה רווחת בקרב ילדים עקב שאיפת אדים, בליעה או מגע בעיניים ובעור. על כן, אחסנו את כל חומרי הניקוי, כולל קפסולות הכביסה (הנראות כסוכריות) בארון גבוה ונעול", הוא מסביר. "לעולם אל תעבירו חומרי ניקוי לבקבוקי שתייה או לכוסות. עבור פעוט, נוזל כחול בבקבוק שקוף הוא 'פטל' או 'מיץ'. בליעה של חומרים צורבים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת העיכול ולדרכי הנשימה".
הוא מתריע עוד, כי אין להשאיר דלי עם מים וחומרי ניקוי ללא השגחה אפילו לרגע. "פעוטות יכולים לטבוע גם בסנטימטרים ספורים של מים", הוא מסביר – "ערבוב של חומרי ניקוי (כמו אקונומיקה ומסיר אבנית) יוצר גזים רעילים. הקפידו על חלונות פתוחים ואל תאפשרו לילדים לשהות בחדר בזמן השימוש בחומרים חריפים".
הוא מציין עוד, כי ניקיון יסודי כולל הזזת מקררים, ספות וארונות. רהיט שאינו מעוגן לקיר או כזה שהוזז ממקומו, עלול להתהפך על פעוט סקרן שמנסה לטפס עליו. ודאו שאתם לא משאירים רהיטים במצב לא יציב, והרחיקו את הילדים מאזור העבודה.
הוא מתריע עוד, כי בזמן קרצוף התריסים והחלונות, אנחנו משאירים אותם לעיתים פתוחים ללא השגחה, או מציבים כיסאות וסולמות בקרבתם. "ילד רואה בסולם הזמנה לטיפוס. לעולם אל תשאירו כיסא או שולחן ליד חלון פתוח, גם אם 'זה רק לרגע'", הוא מסביר.
לדבריו, ניקיונות פסח כוללים הזזת רהיטים כבדים. זה הזמן שבו מתגלים מתחת לספה חפצים קטנים, סוללות כפתור או חלקי צעצועים שנשכחו. אלו מהווים סכנת חנק מיידית.
"אחד מגורמי הפציעה השכיחים לקראת החג הוא כוויות מנוזלים רותחים. בין אם מדובר בשימוש במכשירי קיטור לניקוי יסודי ובין אם בשלבי 'הגעלת הכלים', מים רותחים הם סכנה מיידית. הקפידו להרחיק את הילדים מהמטבח בזמן פעולות אלו. כמו כן, הרחיקו כלים חדים וסכינים המצויים על השיש מהישג ידם של הילדים", הוא ממליץ.
ד"ר בלה מתריע עוד כי במקרה של בליעה או חשיפה לחומר רעיל יש לשטוף במים זורמים במשך מספר דקות ולפנות מיידית לרופא עם אריזת החומר.
בנוסף, בכל חשד לשאיפת גוף זר יש להזעיק מיידית צוות רפואי ולהתחיל בפעולות הצלה. ניתן גם לפנות למרכז הארצי להרעלות שמספק ייעוץ לחשד להרעלות מתרופות, חומרי ניקוי וחומרים אחרים.
התרעות פיקוד העורף