בימי מלחמה, כשהאזעקות קוטעות את השגרה וגם הלילות מתוחים ובלתי צפויים, רבים מתקשים להירדם או לשמור על שינה רציפה. תחושת הדריכות המתמשכת והחשש מהתרעה נוספת פוגעים באיכות השינה, ובמקרים רבים מובילים אנשים לפנות לרופא בבקשה לסיוע.
"לעומת ימי שגרה, יש כעת גידול של 30% בביקוש לתרופות ללא מרשם לשינה ולחרדה, וגידול של כ-15% בתרופות מרשם כאלה", מעדכן פפו. "לציבור יש משמעת אדוקה, הוא קם כמה פעמים בלילה כשיש אזעקות, ואז קשה להירדם אחר כך, בלילה או במהלך היום. בסבב הזה מודגשות יותר בעיות השינה, אם כי גם בעיות החרדה בעלייה".
ירגיע, לא יטשטש
בשירות הלקוחות של החברה, היא מספרת, מתקבלות בימים אלה שיחות רבות, שמתארות תופעות שונות: "יש את אלה שלא רגועים, שקופצים מכל טריקת דלת אצל השכן. יש אנשים שלא ישנים טוב, שלא מצליחים להירדם מחשש שכל רגע תעיר אותם האזעקה וגם לא מצליחים לישון אחרי הודעת השחרור. נכנסות גם הרבה מאוד שיחות של הורים מותשים, שדואגים לילדים, או לעצמם. אנשים רבים מתמודדים עכשיו עם סטרס כרוני שפוגע בהרבה מערכות בגוף, בהן השינה. יש גם שיחות במוקד עם אנשים שהם צרכני חדשות אובססיביים, כאלה שעד 2 בלילה נמצאים מול הטלוויזיה, ואז לא מצליחים לעצום עין ולהירדם. שומעים בקול שלהם את העייפות המצטברת שהם מתמודדים איתה".
ביבה אומרת שאנשים בימים אלה "מתקשרים לבקש שקט. מבקשים משהו שירגיע אותם, אבל לא יטשטש, כי הם רוצים להיות מסוגלים לתפקד ולרוץ לממ"ד או למקלט באמצע הלילה".
לדבריו, מאז הקורונה ניכרת עלייה משמעותית בהפרעות שינה אצל אנשים: נדודי שינה, קושי בהירדמות, קושי בשמירה על רצף שינה, התעוררויות מרובות ויקיצה מוקדמת.
"אנחנו עדים לכך, כמובן, גם עכשיו, בימי מלחמה", הוא אומר. "כשהגוף נמצא במתח מתמשך, מערכת העצבים נמצאת במצב של עוררות יתר גם בלילה. זה מקשה על ההירדמות ופוגע ברצף השינה. אנשים נכנסים לשינה שטחית ולא מספקת, ואז הגוף גם לא מצליח לבצע את תהליכי ההתאוששות החיוניים. זה פוגע גם בתפקוד היומיומי. אנשים מדווחים על עייפות יתר במהלך היום, על ירידה בריכוז ובזיכרון. חוסר שינה עלול להשפיע על מצב הרוח, להגביר את רמת הסטרס, החרדה והדיכאון. בטווח הארוך זה יכול לפגוע גם במערכת החיסונית".
המצב משפיע גם על שנתם של הילדים. "הפרשה של הורמון הגדילה מתבצעת בעיקר בשינה עמוקה", מסביר ד"ר מחאמיד. "כשמדברים על ירידה באיכות השינה בקרב ילדים, למשל כתוצאה מיקיצות מרובות בלילה בגלל האזעקות, יש פגיעה או שיבוש בהפרשת הורמון הגדילה. זה עלול אפילו להשפיע על תהליכי גדילה והתפתחות תקינים. לכן, למבוגרים וגם לילדים, אנחנו אומרים שאם המצב של קושי בהירדמות נמשך לפחות שלושה-ארבעה שבועות, מומלץ לפנות לייעוץ של רופא מומחה לשינה".
על פי הנתונים של שירותי בריאות כללית, מתחילת מבצע "שאגת הארי" ישנה עלייה של כ-5% בניפוק תרופות מרשם נוגדות דיכאון וחרדה, ועלייה של 4.5% בזה של תרופות מרשם לשינה. "במצב של מצב רוח ירוד, סטרס ממושך, חרדה, קושי להירדם, אנשים מתחילים לחפש פתרונות", אומר ד"ר מחאמיד. "התאמת טיפול תרופתי צריכה כמובן להיעשות על ידי רופא מומחה. יש תרופות שונות – כאלה שמכניסות לשינה עמוקה יותר, וכאלה שיכולות לשפר את השינה אבל לא להכניס לשינה עמוקה במיוחד".
בכל אופן, לפני שמתחילים בטיפול תרופתי זה או אחר בעניין הירדמות ושינה, ד"ר מחאמיד ממליץ להקפיד על היגיינת שינה: "למשל, להפחית צפייה בחדשות בערב, לנסות לשמור על שגרה בסיסית של היום, לעשות ספורט עד כמה שניתן. מומלץ גם להפסיק לצרוך מסכים לפחות שעה לפני השינה, ולישון בחושך טוטאלי בחדר. כמו כן, לא לאכול ארוחה גדולה לפני השינה, ולהימנע מקפה, תה ואלכוהול לפחות שש שעות לפני השינה. במצבים של אזעקות אדם צריך להצליח להתעורר".
התרעות פיקוד העורף