שעון קיץ 2026: כך הזזת המחוגים שעה קדימה תשפיע על הבריאות שלכם

הלילה נזיז את המחוגים שעה אחת קדימה ונפתח באופן רשמי את עונת הקיץ הישראלית. למרות שנפסיד שעת שינה אחת, הרווח הבריאותי מהחשיפה המוגברת לשמש עשוי להיות משמעותי במיוחד עבור הגוף והנפש

ד"ר איתי גל צילום: אבשלום ששוני
שעון קיץ
שעון קיץ | צילום: pexels
4
גלריה

אחד היתרונות המרכזיים של המעבר לשעון קיץ נוגע לאיכות השינה שלנו. חשיפה מוגברת לשעות אור היא גורם חיוני לשמירת הקצב התקין של השעון הביולוגי ולהפרשה מסודרת של מלטונין. מדובר בהורמון שמופרש מבלוטת האיצטרובל במוח והוא זה שאחראי על השליטה והבקרה בשעון הביולוגי של האדם. כשמגיע שעון החורף והחשכה מקדימה לרדת, הדבר גורם לבלבול במערכות הגוף, מה שמוביל לעייפות מוקדמת ולקושי ניכר בקימה בשעות הבוקר. המעבר לשעון הקיץ מסנכרן מחדש את המערכת הזו ומאפשר ערנות גבוהה יותר בשעות היום ושינה עמוקה יותר בלילה.

בתוך כך, אי אפשר להתעלם מההשפעה המכרעת של אור השמש על מצב הרוח והבריאות הנפשית. חשיפה לאור מגבירה את הפרשת ההורמון סרוטונין, שהוא אחד האחראים העיקריים לתחושת שמחה ורווחה נפשית. ההורמון הזה מהווה פקטור מרכזי בהתמודדות עם הפרעות דיכאוניות, והטיפול בחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון נועד בדיוק כדי להאריך את משך שהותו והשפעתו על מערכת העצבים. מחקרים רבים הראו בבירור ששעות חשיכה מוקדמות מגבירות את הסיכון לדיכאון מסוג הפרעה אפקטיבית עונתית, מה שמוכר בציבור הרחב בתור דיכאון חורף. חוקרים מצאו שקיים אפקט הפוך ומטיב בחשיפה מוגברת לאור השמש. מסיבה זו, במדינות סקנדינביה שבהן שעות החשיכה ארוכות במיוחד, מקובל מאוד להשתמש בטיפול בתאורה ביתית מיוחדת כדי להילחם באותו דיכאון עונתי.

דיכאון חורף
דיכאון חורף | צילום: שאטרסטוק

היבט בריאותי נוסף שקשור לאור השמש הוא הפחתת לחץ הדם. כשעור הגוף חשוף לקרינת האולטרה סגול של השמש, הוא משחרר חנקן חד חמצני, חומר שעשוי להביא לירידה בלחץ הדם. במחקר מקיף שנערך באוניברסיטת אדינבורו, רופאי עור בדקו את לחץ הדם של 34 מתנדבים תחת קרינה מבוקרת. הממצאים הראו שחשיפה לקרניים הללו למשך שעה אחת בלבד הביאה להפחתה משמעותית בלחצי הדם של המשתתפים. הדבר מעיד על כך ששעון הקיץ יכול לתרום באופן עקיף גם לבריאות הלב וכלי הדם של האוכלוסייה.

מעבר להשפעות הביולוגיות הישירות, שעון הקיץ מציל חיים בדרכים נוספות, ובעיקר בכבישים. שעות אור רבות יותר מפחיתות באופן דרמטי את הסיכון לתאונות דרכים, שהן אחד מגורמי התמותה המרכזיים בישראל. בשיאו של שעון הקיץ נזכה לאור יום אפילו בשעה שמונה בערב, מה שמאפשר גם לאלה ששבים מאוחר ממקום העבודה לנסוע באופן בטוח יותר. הנהגים לא צריכים לנווט את דרכם בחשיכה המקשה על הראייה ומגבירה את העייפות. מחקרים מצביעים על כך שהולכי רגל ורוכבי אופניים נהרגים בשעות החושך פי 2 יותר מאשר בשעות האור. הנתונים מראים גם שבחודשי החורף ילדים נפגעים בתאונות חמורות בשעות אחר הצהריים כמעט פי שלושה מאשר בשעות הבוקר, ואצל מבוגרים יש עלייה של למעלה מ-53% בסיכון להיפגע בשעות אחר הצהריים החשוכות בהשוואה לשעות הבוקר המוארות.

 הולכי רגל ורוכבי אופניים נהרגים בשעות החושך פי 2 יותר מאשר בשעות האור
הולכי רגל ורוכבי אופניים נהרגים בשעות החושך פי 2 יותר מאשר בשעות האור | צילום: תיעוד מבצעי מד''א

הסטטיסטיקה העולמית מחזקת את הקשר בין שעות האור לבטיחות. הערכות בארצות הברית קובעות ששעון הקיץ מונע כ-170 מקרי מוות של הולכי רגל בכל שנה. אומדן אחר מעריך שהנהגת שעון הקיץ חוסכת 931 תאונות דרכים קטלניות בשנה, מתוכן מאות תאונות שבהן מעורבים הולכי רגל ונוסעי רכב. אפילו ביפן, מדינה שבה לא מונהג שעון קיץ, העריכו חוקרים שאימוץ השעון היה יכול להפחית כעשרת אלפים תאונות דרכים מדי שנה. מדובר בנתונים משמעותיים שמראים שהזזת השעון היא לא רק עניין של נוחות, אלא כלי מציל חיים של ממש.

נושא חשוב לא פחות הוא רמת הוויטמין די בגוף. זהו אחד הוויטמינים החשובים ביותר לתפקוד המערכות, ואור השמש הוא המקור העיקרי להעלאת רמתו. כמעט כל תא בגופנו מושפע מוויטמין די, המיוצר על ידי העור בתגובה לחשיפה לשמש. הוויטמין הזה מגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמעי ומסייע להעברתם לעצמות, ולכן הוא חיוני לבניית השלד והשיניים. מחקרים הראו שוויטמין די יעיל במיוחד בקרב קשישים, כשהוא מונע שברים, משפר את תפקוד השרירים ומקטין את הסיכון למחלות קשות כמו סרטן המעי וסרטן הערמונית. הוויטמין מופיע בגוף בשתי צורות, צורה אחת שאינה פעילה וצורה שנייה פעילה שנוצרת בעקבות פעולת קרני השמש על העור. מחסור בוויטמין זה, שנובע מחשיפה לא מספקת לשמש, עלול להוביל למחלות עצם קשות.

אור השמש - מקור נפלא לוויטמין D
אור השמש - מקור נפלא לוויטמין D | צילום: אינג'אימג'

למרות שישראל נחשבת למדינה שטופת שמש, מחקרים מהשנים האחרונות גילו ששליש מהתושבים סובלים ממחסור בוויטמין די. מחקר שנערך בבית החולים איכילוב וכלל 341 נשים מאזור המרכז, מצא מחסור אצל 30% מהנבדקות. ניתוח של 18 מחקרים שונים שבדקו את הקשר בין תמותה לתוספת ויטמין די מצא שמתן הוויטמין קשור באופן ישיר לירידה בשיעורי התמותה. בשל הממצאים הללו, יצאה הנחיה לרופאי המשפחה לשקול המלצה למתן ויטמין די לכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ושעון הקיץ מספק הזדמנות טבעית להשלים את החסר.

יחד עם כל היתרונות הללו, חשוב לזכור שגם לימי המעבר הראשונים יש השפעה פיזיולוגית שדורשת תשומת לב. מחקרים הראו שבשבועות הראשונים של המעבר לשעון הקיץ קיימת עלייה של 10% בשכיחות התקפי הלב. הגוף זקוק לזמן כדי להסתגל לשינוי בשעות השינה ובקצב הביולוגי. בתוך כך, החשיפה המוגברת לשמש מחייבת אותנו לזהירות. קרינת השמש, גם כשיש עננים בשמיים, מגבירה את הסיכון למחלות עור ולפגיעה בעיניים. לכן מומלץ לא להיחשף לשמש בשעות השיא שבין 10:00 ל-16:00. אם חייבים לצאת החוצה, יש להקפיד על מריחת קרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה ועל שימוש במשקפי שמש איכותיים. בסופו של דבר, שעון הקיץ מביא איתו בשורה חיובית מאוד לבריאות הציבור, כל עוד נדע לנצל את שעות האור בחוכמה ובבטיחות.

תגיות:
בריאות
/
שעון קיץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף