גם התנאים הפיזיים תורמים את חלקם: התעוררויות רבות במהלך הלילה מרעש התרעה או אזעקה, תנוחת שינה לא נוחה על מזרן דק או כיסא, תזונה לא בריאה על בסיס פחמימות וג'אנק פוד, מחסור בתנועה ושהייה באזור עם אוורור מוגבל, עומס חושי, פגיעה בפרטיות ורעש מאנשים לא מוכרים שנמצאים בסביבתנו - כל אלה פוגעים בהתאוששות הגוף והרגעת הנפש.
שילוב של התעמלות ותנועות של הגוף במהלך היום, מתיחות קצרות, שינוי תנוחה והפסקות יזומות יחד עם שיפור תנאי השינה ככל שניתן, גם באמצעים פשוטים כמו תמיכה לצוואר או שינוי מקום, יכולים להקל משמעותית.
ניסיון "לגנוב" שינה במהלך היום למי שיכול, אכילה מסודרת וחשיפה לאור יום כאשר מתאפשר, ורצוי לאור השמש כשהיא זורחת, מסייעים לאיזון המערכות הפנימיות ברמה הנפשית.
ההכרה בכך שמדובר בתגובה נורמלית למצב לא נורמלי היא צעד חשוב למודעות עצמית ולכך שנקבל את מצבנו בהבנה. פעולות מרגיעות, מוזיקה אהובה ושקטה, התרחקות מאקטואליה, תרגילי הרפיה ונשימה מרגיעים, ואפילו שימוש בכדורי שינה טבעיים צמחיים שאפשר לקנות בבתי טבע או בבתי מרקחת עשויים לעזור בהתמודדות.
בסופו של דבר, תסמונת הממ"ד אינה חולשה ואינה מחלה, אלא עדות לכך שהגוף והנפש פועלים יחד בשיתוף פעולה ובאחדות ושומרים עלינו גם בתנאים מאתגרים. מודעות לכך שהתסמונת היא תגובה נורמלית של הדחק במציאות לא צפויה יכולה להפוך את התחושה הגרועה שיש לחלקנו לקלה, מובנת וניתנת להכלה.
התרעות פיקוד העורף