עם פתיחת המערכה מול איראן, תוך ארבע וחצי שעות ירד המרכז הרפואי לגליל לפעילות תת-קרקעית מלאה. בבתי חולים רבים בישראל, המענה למצבי חירום נשען ברוב המקרים על הסבת חניונים לשטחי טיפול. במרכז הרפואי לגליל בנהריה פועל כבר שנים מודל אחר: מעבר לפעילות רפואית במתחמים ממוגנים ייעודיים.
"הזמנתי גלאי מתכות מעלי אקספרס"
המעבר למתחמים ממוגנים מצמצם את היכולת לאשפז. בשגרה מפעיל המרכז הרפואי כ-779 מיטות. כיום עומדות לרשותו כ-450 בלבד. "אז צריך לקבל החלטות", אומר ד"ר שלג. "לבחור ניתוחים עם זמן אשפוז קצר, לשחרר מוקדם כשאפשר, ולעבוד יותר שעות". לדבריו, חלק מהפתרונות נולדו תוך כדי המלחמה: מערכות שליטה שמאפשרות לנהל עומסים בזמן אמת, לצד הרחבת מודלים של טיפול ביתי כדי לפנות מיטות. "זו מערכת שלומדת תוך כדי תנועה", הוא אומר. "אין לנו פריבילגיה לעצור".
במיון, נקודת הכניסה הראשונה, המציאות הזו מורגשת מיד. "אנחנו פוגשים הכול", אומר עטאללה. "פצועים ישירים, פגיעות הדף, אנשים שנפלו בדרך למרחב מוגן וגם הרבה מאוד נפגעי חרדה". בחמישי האחרון, באירוע הפגיעה בנהריה, הוא מספר, הגיעו קרוב ל-40 פצועים בתוך זמן קצר. היתרון המרכזי, לדבריו, הוא הרצף: "מהרגע שמטופל נכנס למיון ועד שהוא מתאשפז, הוא לא יוצא ממרחב ממוגן. גם ה-CT, גם האולטרסאונד וגם חדרי האשפוז, הכול בתוך המתחם". אבל לצד התפקוד, יש גם עומס אנושי. "אני מגיע כל יום לעבודה עם התינוק שלי", הוא אומר. "שם אותו בשמרטפייה בתת-קרקע, עולה לעבוד, ובסוף היום לוקח אותו הביתה".
"זה לא הגיע ממעבדה אלא מתסכול, שעה וחצי חיפשנו רסיס אחד. חזרתי הביתה מתוסכל, ואז הבנתי שגלאי מתכות יכול לפתור את זה. למחרת הזמנתי גלאי מתכות מעלי אקספרס", הוא אומר. בהמשך שודרג המכשיר לגלאי מקצועי יותר, אך העיקרון נשאר זהה. לדבריו, האתגר אינו רק לאתר את הרסיס אלא לעשות זאת במהירות ובדיוק. "כל דקה שאתה מחפש, המטופל על שולחן הניתוחים, ואתה עובד קרוב לאזורים רגישים: עצבים, כלי דם, עיניים. אתה רוצה להיות כמה שיותר מדויק".
"זה לא עניין של גבורה, זו שגרה שנבנתה לתנאים קיצוניים"
מאז, לדבריו, טופלו כך עשרות פצועים. הגלאי מאפשר למקם את הרסיס בדיוק גבוה, לבצע חתך קטן וממוקד ולעיתים להימנע מניתוחים מורכבים וממושכים. "במקום לפתוח שטח גדול ולחפש, אתה עובד נקודתית", הוא מסביר. "זה חוסך זמן, מפחית סיבוכים וגם מקצר את זמן ההחלמה".
במקרים מסוימים, הוא מוסיף, מדובר בהבדל בין ניתוח מורכב לבין פעולה קצרה יחסית, במיוחד כאשר הרסיסים קטנים, נודדים או ממוקמים סמוך לאיברים רגישים. השיטה כבר עוררה עניין מחוץ לישראל: סלע הוזמן להציג אותה בשישה כנסים מקצועיים ברחבי העולם, אך בשל המצב הביטחוני טרם יצא מהארץ.
לצד הפגיעות הגלויות, יש גם כאלה שנשארות פחות מדוברות. "כל פיצוץ הוא פגיעת הדף", אומר סלע. "הדבר הראשון שנפגע זה האוזן. יש אנשים שמאבדים שמיעה או סובלים מצפצופים קשים". לדבריו, בבית החולים מקפידים לבדוק גם את ההיבט הזה, גם כאשר הפציעה המרכזית נמצאת במקום אחר. "צריך לראות את כל התמונה".
המלחמה מביאה עמה גם גל של נפגעי חרדה. "זה חלק בלתי נפרד מהאירועים", אומר עטאללה. "ולכן השירות הפסיכולוגי והסוציאלי הוא חלק מהצוות כבר מהשלב הראשון". הטיפול, לדבריו, כולל לא רק את המטופלים אלא גם את בני משפחותיהם, ולעיתים גם את הצוותים עצמם. "אנחנו יודעים שההשפעה לא נגמרת כשהאירוע נגמר", הוא אומר. "ולכן חשוב לטפל בזה מוקדם".