החיים תחת איום הטילים מאיראן כפו על אזרחי ישראל מציאות חיים חריגה, שבה המרחב המוגן הפך למקום השהות העיקרי עבור משפחות רבות. חמישה שבועות חלפו מאז החלה המערכה הצבאית, ובמהלכם רבים מהאזרחים ממעטים לצאת מהבתים ומהמקלטים בשל האזעקות התכופות ואיסורי ההתקהלות. מצב זה מעורר דאגה גוברת לאור המידע הקיים בספרות הרפואית, שכן גוף האדם תלוי בחשיפה קבועה לאור שמש כדי לקיים תהליכים ביולוגיים חיוניים.
מחקרים רפואיים מראים ששהות ממושכת בחשיכה, או בחשיפה לתאורה מלאכותית בלבד, עלולה לערער את האיזון העדין של המערכות ההורמונליות והמטבוליות. נתונים שנאספו על אוכלוסיות שחיות בתנאי בידוד מאור, כמו צוותי צוללות השוהים מתחת לפני המים חודשים ארוכים או חוקרים בתחנות מחקר מבודדות באנטארקטיקה, מלמדים שהיעדר גירוי של אור יום עלול להוביל לשינויים בתפקוד המוח וביכולת הוויסות העצמית של הגוף.
בישראל, השילוב בין ימי החורף שמביאים עמם מעט שעות אור לבין השהות בממ"ד האטום, עלול ליצור מצב רפואי שבו הגוף לא מקבל את האותות הסביבתיים הנחוצים לו.
אחד הסיכונים המרכזיים נוגע לרמות הוויטמין די בדם, ויטמין שנוצר בעור רק בעקבות חשיפה לקרינה על סגולה מסוג בי. כשמדובר באוכלוסייה שסגורה במבני בטון ללא גישה לשמש, הגוף לא מסוגל לייצר את הוויטמין בכמות מספקת. לוויטמין די יש תפקיד מכריע בספיגת סידן מהמעי אל הדם, ומשם אל העצמות.
מחסור חריף בוויטמין זה עלול להוביל לירידה בצפיפות העצם ולהעלות את הסיכון לשברים, במיוחד בקרב קשישים שנוטים ליפול יותר בתנאי לחץ וצפיפות. בקרב ילדים, המחסור עלול לפגוע בתהליכי הגדילה התקינים של השלד, ולמרות שמחלת הרככת נחשבת לנדירה, חשיכה ממושכת ללא השלמה תזונתית עלולה להחזיר תופעות דומות.
בתוך כך, הספרות הרפואית מראה שוויטמין די חיוני גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון. הוא מסייע לתאי הדם הלבנים לזהות ולתקוף פולשים כמו נגיפים וחיידקים. לכן, המחסור בו עלול להפוך את השוהים במקלטים הצפופים לפגיעים יותר למחלות ויראליות של דרכי הנשימה, שמתפשטות בקלות בחללים סגורים ללא אוורור מספיק. הערכות מדעיות מצביעות על כך שמעל 90% מוויטמין הדי הנחוץ לגוף מגיע מחשיפה לשמש, ורק חלק קטן מגיע מהתזונה, מה שמחריף את הבעיה כשהיציאה החוצה מוגבלת.
מעבר להשפעה על העצמות ועל מערכת החיסון, השהות בחשיכה עלולה לשבש את השעון הביולוגי הפנימי של הגוף. המנגנון הזה, הממוקם במוח, מסתמך על אותות אור שחודרים דרך הרשתית כדי לקבוע מתי עלינו להיות ערניים ומתי עלינו לישון. כשמבלים שבועות במרחב ללא חלונות, המוח עלול לאבד את הסנכרון עם העולם החיצון. החשש הוא מפני הפרשת יתר של מלטונין, הורמון השינה, בשעות היום. מצב כזה עלול לגרום לעייפות כרונית, לירידה ביכולת הריכוז ולתחושת ערפול מוחי, מה שמקשה על הורים להשגיח על ילדיהם.
בלילה, השיבוש הזה עלול להתהפך ולהתבטא בנדודי שינה קשים, למרות שהגוף מותש. הספרות הרפואית מציינת שחשיפה לאור בוקר חיונית לדיכוי המלטונין ולהעלאת רמות הסרוטונין, המוליך העצבי שמשפיע על מצב הרוח. ללא האור הזה, עולה באופן משמעותי הסיכון להתפתחות של הפרעה רגשית עונתית, שמתאפיינת בעצבות עמוקה, אכילת יתר וחוסר אנרגיה.
סוג התאורה המלאכותית במרחבים המוגנים משפיע גם הוא על הבריאות. רוב הממ"דים והמקלטים מצוידים בנורות פלורסנט, נורות לד או נורות ליבון ישנות, שלכל אחת מהן השפעה שונה. נורות פלורסנט ידועות ככאלו שעלולות לגרום לעייפות עיניים ולכאבי ראש בשל הריצוד המהיר שלהן, שלעתים לא נראה לעין אבל נקלט במוח.
מחקרים מראים שחשיפה ממושכת לתאורה מלאכותית בלבד, ללא המנעד המלא של קרינת השמש, עלולה לגרום לשיבושים במערכת ההורמונלית ולעלייה ברמות הקורטיזול, הורמון הלחץ, מה שמחמיר את תחושת החרדה הקיימת ממילא בשל המלחמה.
ההיבט הנפשי של השהות במקלט הוא מורכב במיוחד, שכן חשיכה ממושכת או תאורה לא טבעית עלולים להחריף תסמיני חרדה ופוסט טראומה. אור השמש ידוע כגורם המעודד ייצור של דופמין וסרוטונין במוח, חומרים שמעניקים תחושת רוגע. כשהגוף לא מקבל את הגירוי הזה, המערכת העצבית עלולה להפוך לרגישה יותר לגירויי סטרס. נתונים רפואיים מצביעים על כך שבאוכלוסיות שחיות באזורים עם מעט שעות אור, ישנה עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה.
בישראל, השילוב בין הלחץ הביטחוני לבין השהות הכפויה בחשיכה עלול להוביל לגל של פניות למרפאות לבריאות הנפש. ילדים קטנים, שמתקשים להבין את פשר המצב, עלולים לפתח הפרעות שינה ופחדים מהחשיכה שיימשכו זמן רב. הספרות הרפואית מלמדת שהיעדר מחזוריות ברורה של יום ולילה פוגע ביכולת קבלת ההחלטות ובתפקוד הקוגניטיבי, מצב שעלול להיות מסוכן בשעת חירום שבה נדרשת דריכות.
למרות המגבלות הביטחוניות, ניתן לנסות ולצמצם את הנזקים הבריאותיים באמצעות פעולות מונעות. אחת ההמלצות המרכזיות היא נטילת תוסף ויטמין די. עבור מרבית המבוגרים, ההמלצות הן נטילה של 800 עד 1000 יחידות בין לאומיות שעשויה לעזור בשמירה על רמה תקינה בדם, תחת ייעוץ עם רופא המשפחה המטפל. בתוך כך, כדאי להעשיר את התזונה במאכלים שמכילים את הוויטמין באופן טבעי, כמו דגים שמנים, ביצים ומוצרי חלב מועשרים. למרות שהתזונה מספקת רק חלק קטן מהצורך, בתקופה של מחסור בשמש לכל מקור יש חשיבות בחיזוק המערכות.
בנוסף, ניתן להשתמש בטכניקות של תרפיה באור כדי להקל על המערכת ההורמונלית. שימוש במנורות חזקות מאוד שמפיקות אור לבן קר בשעות הבוקר במקלט עשוי לעזור למוח לסנכרן מחדש את השעון הביולוגי ולהפחית את הפרשת המלטונין בשעות היום. לעומת זאת, לקראת שעות הערב, כדאי לעבור לתאורה חלשה וחמה יותר ולהימנע מחשיפה למסכים שפולטים אור כחול, כדי לאפשר לגוף להתכונן לשינה.
פעילות גופנית קלה בתוך המרחב המוגן, כמו מתיחות או תרגילי כוח פשוטים, יכולה לעזור בייצור אנדורפינים שיכולים לפצות במידת מה על היעדר הסרוטונין. הבנה של הסיכונים הכרוכים בשהות הממושכת בחשיכה והקפדה על כללים אלו עשויות לעזור לישראלים לשמור על חוסנם הגופני והנפשי עד שיוכלו לשוב ולצאת בבטחה אל אור השמש. ואולי חשוב מהכל, הקפידו תמיד להישמע להוראות פיקוד העורף, ולהימצא במרחב מוגן.
התרעות פיקוד העורף