המעבר למתחמים תת קרקעיים התרחש כזכור לפני שישה שבועות, ביום שבת שבו נפתחה המלחמה ומשרד הבריאות הורה על העברת כלל המטופלים למתחמים מוגנים תת קרקעיים. כמעט כל בתי החולים העבירו את פעילותם לחניונים או לאזורים בתת קרקע, למעט בית החולים אסותא אשדוד שתוכנן מראש כמבנה ממוגן כולו. התנאים במתחמים אלה היו מורכבים, ולעיתים אף קשים מאוד, הן למטופלים והן לצוותים הרפואיים.
גם בבית החולים איכילוב מתארים מציאות דומה. חלקים מחדר המיון הועברו למתחם ממוגן מתחת לקרקע, בעוד אזורים אחרים המשיכו לפעול מעל הקרקע. "יש לנו את בית החולים החדיש שכולו חדר מיון, אבל זה היה סבל כשנאלצנו לעבור לתת קרקע", מספרת אחות במחלקה. "חלק מהחולים במיון, שהיו מסוגלים ללכת, נאלצו בכל אזעקה לרדת שתי קומות בדחיסות. זו היתה קטסטרופה. נכון שהיינו ממוגנים, אבל התנאים היו נוראיים, גם למטופלים וגם לנו כצוותים".
למרות הקשיים, בתי החולים הצליחו לשמור על רציפות טיפולית, תוך התאמה מהירה למציאות הביטחונית. כעת, עם תחילת תהליך ההחזרה, מדגישים גורמים במערכת הבריאות שהניסיון שנצבר מאפשר לבצע את המעבר במהירות יחסית. יחד עם זאת, הם מציינים שבמקרה של הידרדרות ביטחונית, ניתן יהיה לחזור למתכונת התת קרקעית בתוך שעות ספורות.
בתוך כך, מערכת הבריאות ניצבת בפני אתגר נוסף, חזרה לשגרה רפואית לאחר תקופה ממושכת של דחיית טיפולים. כפי שפורסם, במהלך השבועות האחרונים בוטלו מאות אלפי תורים, בדיקות ופעולות רפואיות, והעומס המצטבר צפוי להשפיע על זמני ההמתנה ועל איכות השירות בתקופה הקרובה.
הנתונים המצטברים ברשת מצביעים על כ-40,000 ביקורים במכונים אמבולטוריים שבוטלו או נדחו. בתחום הגסטרואנטרולוגיה נדחו כ 8,500 בדיקות, נתון שמעלה חשש ממשי לעיכוב באבחון מוקדם של נגעים טרום סרטניים. "החשש העיקרי הוא שעיכוב בבדיקות אבחוניות ימנע הסרת נגעים בשלב מוקדם ויגרום להתפתחות מחלות ממאירות", מדגישה ד"ר ברוש.
גם בתחומים נוספים נרשמה פגיעה משמעותית. טיפולי עיניים, כולל הזרקות וטיפולים קריטיים, טיפולי פוטותרפיה ובדיקות דימות, חוו ירידה חדה בפעילות. אחד הנתונים הבולטים והמדאיגים ביותר נוגע לבדיקות ממוגרפיה, שבהן בוטלו כ-15,000 בדיקות בתקופה האחרונה. חלק מהביטולים נבעו מהמצב הביטחוני, וחלק מחשש של מטופלות לצאת מהבית.
המשמעות המצטברת של נתונים אלה צפויה להתבטא בעלייה בעומסים על מערכת הבריאות בתקופה הקרובה, לצד חשש מפגיעה ביכולת לאבחן מחלות בשלב מוקדם. גורמים במערכת מעריכים שהחזרה לשגרה מלאה תימשך זמן רב, ותדרוש היערכות מיוחדת, כולל הארכת שעות פעילות, תגבור כוח אדם וניהול קפדני של סדרי עדיפויות רפואיים.
התרעות פיקוד העורף