על פי הדיווח שפורסם בגליון החדש של כתב העת "הרפואה", המטופל סבל מהחמרה הדרגתית בכאבי הבטן התחתונה לצד עצירות קשה ועייפות. בבדיקתו נמצא כי הוא בהכרה מלאה אך חלש, עם לחץ דם נמוך יחסית ודופק מהיר. בדיקות הדם הצביעו על תהליך דלקתי משמעותי, עם עלייה במדדי הדלקת וברמת הלקטט, ממצא שעשוי להעיד על פגיעה באספקת הדם לרקמות.
האבחנה שנקבעה הייתה דלקת כרכשת סטרקורלית, מצב נדיר יחסית שבו הצטברות צואה ממושכת יוצרת לחץ על דופן המעי, פוגעת באספקת הדם וגורמת לדלקת שעלולה להסתיים בהתנקבות. מדובר בסיבוך חמור של עצירות כרונית, בעיקר בקרב מבוגרים או חולים עם מחלות רקע.
הרופאים נאלצו לפעול במהירות. המטופל הועבר לניתוח דחוף, שבו בוצעה כריתה של החלק הפגוע של החלחולת, לצד יצירת קולוסטומיה זמנית. מדובר בהליך שבו מוסטת יציאת הצואה דרך פתח בדופן הבטן, כדי לאפשר למעי להחלים ולמנוע זיהום מסכן חיים.
במאמר מציינים כי למטופל היו גורמי סיכון ברורים, בהם עצירות כרונית, היסטוריה של דיברטיקוליטיס ושימוש בתרופות שעלולות להשפיע על תנועתיות המעי. מצבים אלה עלולים להוביל להצטברות צואה קשה, ללחץ מתמשך על דופן המעי ולפגיעה באספקת הדם המקומית.
עוד מציינים הכותבים כי האבחנה של דלקת כרכשת סטרקורלית אינה פשוטה, מאחר שהתסמינים הראשוניים יכולים להיות לא ספציפיים. כאבי בטן, עצירות או דימום רקטלי יכולים להופיע גם במצבים אחרים כמו דלקת איסכמית של המעי, דלקת סעיפים או אף גידולים ממאירים. לכן, בדיקות הדימות ובעיקר CT מהוות כלי מרכזי בזיהוי מוקדם של המצב.
המשמעות הקלינית של המקרה רחבה יותר מהמקרה הבודד. עצירות כרונית נחשבת לבעיה שכיחה, במיוחד בגיל המבוגר, ולעיתים נתפסת כבעיה קלה יחסית. אבל המקרה הנוכחי מדגיש שבמצבים מסוימים, ובעיקר כשמופיעים תסמינים חריגים כמו כאבים מתגברים, דימום או חולשה כללית, יש צורך בבירור רפואי מיידי.
הוא מוסיף שעצירות כרונית מוגדרת בדרך כלל כפחות משתי עד שלוש יציאות בשבוע לאורך תקופה של חודש או יותר, כאשר הצואה קשה או יבשה, לעיתים עם אבני צואה, ומלווה בכאב, מאמץ בהתרוקנות ותחושת חוסר התרוקנות מלאה.
עוד מציין ד"ר בכר שבקרב חולים מבוגרים הסובלים מעצירות קשה וכאבי בטן, הופעת חום או הקאות מחייבת פנייה מיידית לחדר המיון. "אם מופיעים חום, דם בצואה או צואה שחורה, או כאשר התסמינים נמשכים יותר משלושה שבועות ופוגעים בתפקוד היומיומי, יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם", הוא מוסיף. לדבריו, הטיפול התרופתי משתנה בהתאם לתסמינים ולממצאי הבדיקה הרפואית, ולכן יש חשיבות לאבחון מוקדם ולא להסתפק בטיפול עצמאי.