האם אי פעם עצרתם לחשוב מה באמת מסתתר בתוך המאכלים האהובים עליכם, מעבר לרשימת הרכיבים שמופיעה על האריזה? דיווח חדש של העיתון הבריטי "גרדיאן" חושף שורה של עובדות מפתיעות על תעשיית המזון, ולפיהן חברות רבות משתמשות ברכיבים שנחשבים בעיני רבים למעוררי סלידה או לפחות לבלתי צפויים, כדי לשפר מרקם, להוזיל עלויות או להעניק למוצרים מראה מושך יותר.
שאריות חרקים (כַּרְמִין)
אם אתם אוכלים סוכריות, ממתקים או גלידה ורודה, ייתכן מאוד שאתם צורכים גם את צבע המאכל "כרמין", שמופק מכנימות קוכיניאל מרוסקות. אותו חומר משמש, לפי הדיווח, גם בתעשיית הקוסמטיקה, בין היתר בליפסטיק.
עיסת עץ (צלולוז)
חומר הצלולוז, שמופק מקליפת עץ, משולב בייצור גלידות ומאפים ללא גלוטן, שם הוא משמש כמייצב מרקם וכחומר מסמיך. לעיתים הוא מופיע על האריזה בשם "גומי צלולוז".
משלשלים בנקניקיות צמחיות
כדי לפצות על היעדר בשר ולהעניק למוצר תחושה יציבה ואחידה יותר, מוסיפים לייצור נקניקיות צמחיות את החומר "מתיל צלולוז". אלא שלפי הדיווח, מדובר גם בחומר שמשמש ברפואה כמשלשל למעיים, בשל הקושי של הגוף לעכל את הסיבים שלו.
שעוות חרקים על פירות
תפוחים, בננות ולימונים מצופים לעיתים בחומר בשם "שלאק" - חומר שעוותי שמפרישות כנימות הלכה (חיפושיות לאק). מטרת הציפוי היא להפחית איבוד לחות, ולגרום לפירות להיראות מבריקים, טריים ומושכים יותר לעין.
ריר של מיקרובים
"קסנטן גאם", שנמצא בין היתר ביוגורט ובלחם, הוא למעשה תוצר לוואי דביק של תהליך תסיסה שבו חיידקים מפרקים סוכרים מן הצומח. בתעשיית המזון משתמשים בו כדי להעניק למוצרים מרקם סמיך יותר.
שאריות פטרוכימיות
רבות מן הארומות שמוגדרות כ"טבעיות", כמו טעמי וניל או בננה, מיוצרות למעשה בתהליך כימי שמבוסס על נגזרות נפט. לפי הדיווח, השימוש הזה מאפשר ייצור בכמויות גדולות ובעלות נמוכה יחסית.
ארסן באורז
צמחי אורז סופגים ארסן, סוד רעיל שנמצא בקרקע ונספג בצמחים, המזוהמת בקלות רבה יותר מגידולים אחרים. לכן, לפי הדיווח, מדובר ברכיב סמוי שעלול להיות מסוכן כאשר רמותיו גבוהות, במיוחד במוצרי חלב אורז שמיועדים לילדים.