בלוטת הערמונית, המוכרת גם בשם פרוסטטה, מתחילה את דרכה כמעט עם תחילת החיים עצמם. כבר בשבוע התשיעי עד השנים עשר להתפתחות העובר ברחם, מתחילה הבלוטה להיווצר תחת השפעת הורמוני המין הגבריים. היא צומחת מתוך שכבת תאים שנקראת אנדודרם וממוקמת בבסיס שלפוחית השתן המתהווה. בשלבים אלה היא קטנה ורדומה, ממתינה לרגע שבו הגוף יגיע לבגרות מינית כדי להתחיל את פעילותה המלאה.
שילד גדל, הבלוטה נשארת בגודל של גרגיר אפונה קטן, ורק עם הגעת גיל ההתבגרות והעלייה הדרמטית ברמות הטסטוסטרון, היא עוברת זינוק משמעותי בצמיחה ומגיעה לממדים של אגוז מלך. זהו השלב שבו המפעל הביולוגי הזה פותח את שעריו ומתחיל לעבוד סביב השעון, עבודה שתימשך לאורך כל חייו של הגבר ללא רגע של מנוחה. התפקוד של הערמונית הוא מלאכת מחשבת של כימיה ופיזיקה.
תפקידה המרכזי והידוע ביותר הוא ייצור נוזל הערמונית, המהווה כ 30% מנפח נוזל הזרע. הנוזל הזה הוא לא סתם נוזל, אלא תמיסה מורכבת שכוללת אנזימים, אבץ, וחומצת לימון. אחד המרכיבים החשובים ביותר שמייצרת הבלוטה הוא חלבון הפי אס איי. תפקידו של החלבון הזה הוא להנזיל את הזרע לאחר השפיכה, פעולה שמאפשרת לתאי הזרע לשחות בחופשיות ולהגיע אל הביצית.
בתוך כך, הנוזל שמרכיבה הבלוטה הוא בסיסי במיוחד, עובדה שנועדה לנטרל את הסביבה החומצית של הנרתיק שבמצב רגיל הייתה קוטלת את תאי הזרע באופן מיידי. הבלוטה פועלת 24 שעות ביממה בתהליך של הפרשה והתחדשות, כשמערכת העצבים האוטונומית מווסתת את פעילותה ודואגת שהיא תהיה מוכנה לכל רגע שבו תידרש פעילות רבייתית.
מיקומה של הערמונית הוא קריטי להבנת הבעיות שהיא מייצרת. היא יושבת בדיוק בנקודת המפגש שבין שלפוחית השתן לצינור השופכה, כשהיא עוטפת את הצינור כמו טבעת הדוקה. הסידור האנטומי הזה הוא המקור לרוב הצרות הרפואיות בגיל המבוגר. ככל שגבר מתבגר, ובמיוחד אחרי גיל 50, הבלוטה נוטה לגדול בתהליך שנקרא הגדלה שפירה של הערמונית.
למרות שמדובר בתהליך טבעי ולא סרטני, הגדילה הזו לוחצת על צינור השופכה וגורמת לקשיים בהטלת שתן, זרם חלש ותחושה של התרוקנות לא מלאה. זהו מצב שכיח כל כך עד שכמעט כל גבר שיחיה מספיק שנים יסבול ממנו בדרגה כזו או אחרת. הבלוטה שלא הפסיקה לעבוד לרגע הופכת פתאום למכשול פיזי שדורש התערבות רפואית, תרופתית או כירורגית.
מעבר להגדלה השפירה, קיימת הסכנה של התפתחות תהליכים ממאירים, כפי שנחשף לאחרונה בפרסום על מצבו הרפואי של ראש הממשלה. סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי. הגידול הממאיר מתחיל לרוב כתא בודד בתוך המבנה הבלוטי שמתחיל להתחלק ללא שליטה.
במקרה של ראש הממשלה, הממצא היה קטן מאוד, 0.9 סנטימטרים בלבד, דבר שמעיד על גילוי בשלב מוקדם ביותר. העובדה שהמחלה נמצאת בתוך איבר סגור מאפשרת לרופאים לטפל בה באמצעות קרינה ממוקדת או ניתוח, כשהמטרה היא להשמיד את התאים הממאירים לפני שהם פורצים את קופסית הבלוטה ומתפשטים לאיברים אחרים כמו עצמות האגן או עמוד השדרה.
הערמונית היא איבר שמושפע מאוד מאורח החיים ומהסביבה ההורמונלית. למרות שגנטיקה משחקת תפקיד מרכזי, תזונה עשירה בשומן מן החי נמצאה כגורם שעלול להעלות את הסיכון למחלות בבלוטה. בתוך כך, מחקרים מראים שפעילות גופנית וצריכה של ליקופן, שנמצא למשל בעגבניות מבושלות, עשויים לסייע בשמירה על בריאות הבלוטה.
המודעות לבריאות הערמונית צריכה להתחיל הרבה לפני שמופיעים תסמינים. בדיקת דם פשוטה למדידת רמת הפי אס איי יכולה לתת אינדיקציה ראשונית על המתרחש בתוך המפעל הנסתר הזה. כשערכי החלבון בדם עולים, זהו סימן שהבלוטה נמצאת תחת עומס, דלקת או תהליך גידולי, דבר שמחייב המשך בירור באמצעות הדמיית אם אר איי או ביופסיה.
בדיקת דם לרמת חלבון הפי אס איי מהווה את הכלי האבחנתי המרכזי לזיהוי מוקדם של שינויים ברקמת הערמונית. מדובר בחלבון שמיוצר באופן בלעדי על ידי תאי הבלוטה, ותפקידו הטבעי הוא סיוע בניידות תאי הזרע, אבל כמות מסוימת שלו מגיעה למחזור הדם ומשמשת כסמן רפואי. רמה גבוהה של החלבון בדם יכולה להעיד על קיומה של דלקת, הגדלה שפירה של הבלוטה או נוכחות של תאים ממאירים, ולכן התוצאה משמשת כאינדיקציה ראשונית שמחייבת המשך בירור אצל רופא מומחה.
למרות שבישראל לא קיימת המלצה גורפת לביצוע הבדיקה כסקר לכלל הגברים, הגישה המקובלת בעולם האורולוגיה היא להציע אותה לגברים החל מגיל 50 כחלק מניהול הבריאות המונעת. כשקיימת היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית או מוטציות גנטיות ידועות, מומלץ להתחיל את המעקב כבר בגיל 40 או 45. הערכים הנחשבים לתקינים תלויים בגיל המטופל ובגודל הבלוטה, כשבאופן כללי רמה שנמוכה מארבעה ננוגרם למילליטר נחשבת לטווח התקין עבור האוכלוסייה הכללית.
בקרב גברים צעירים מצפים לראות ערכים נמוכים יותר שאינם עולים על 2.5 ננוגרם למילליטר, בעוד שאצל גברים מבוגרים מאוד רמות גבוהות מעט יותר עשויות להתקבל כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של האיבר. חשיבות הבדיקה היא לא רק בתוצאה הבודדת אלא במעקב לאורך זמן, שכן עלייה מהירה בערכים לאורך מספר חודשים עלולה להחשיד לקיומו של תהליך גידולי גם אם התוצאה עדיין נמצאת בתוך הטווח הרגיל.
התרעות פיקוד העורף