האירוע החריג התרחש ביום שישי בלילה, כשצוותי מד”א הוזעקו לביתה של כהן לאחר שהתמוטטה. עם הגעתם נמצאה ללא דופק וללא נשימה, והחלה החייאה ממושכת תוך פינוי דחוף למרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. עם הגעתה הוגדרה במצב אנוש, ובוצע ניתוח קיסרי חירום בחדר הטראומה בניסיון להציל את העוברים ולשפר את סיכויי ההחייאה של האם. למרות מאמצים ממושכים של צוותים רבים, נקבע מותה ומות שתי התאומות.
במקביל להחלטת משרד הבריאות, משפחתה של כהן החליטה שלא לאשר נתיחה שלאחר המוות, לא לה ולא לעוברים. מדובר בהחלטה המתקבלת לעיתים משיקולים אישיים או דתיים, אבל היא מצמצמת את האפשרות להגיע למסקנה חד משמעית לגבי סיבת הקריסה. במקרים רבים, נתיחה לאחר המוות מאפשרת לזהות מצבים נדירים או כשל מערכתי שלא התגלה בזמן אמת.
ברקע הבדיקה, בני המשפחה העלו ברשתות החברתיות טענות כלפי המרכז הרפואי שיבא, שם הייתה כהן במעקב במהלך ההיריון. בשלב זה לא פורסמו ממצאים רשמיים התומכים בטענות. מבית החולים נמסר כי מדובר במקרה חריג המחייב בדיקה מעמיקה, וכי מבדיקה ראשונית עולה שהמטופלת קיבלה טיפול מקיף ומקצועי בהתאם לסטנדרטים רפואיים. עוד נמסר כי קיימים מקרים נדירים של הידרדרות פתאומית שאינה מלווה בהכרח בסימנים מוקדמים, וכי בית החולים משתף פעולה עם כלל הגורמים לצורך בחינה מלאה של נסיבות האירוע.
הוועדה שמקים משרד הבריאות צפויה לבחון את כלל שלבי הטיפול, החל מהמעקב ההריוני ועד לאירוע הקריסה והטיפול הדחוף שניתן. לצד זאת, היעדר ממצאים פתולוגיים מלאים עשוי להגביל את יכולת הוועדה לקבוע באופן חד משמעי את סיבת המוות.
בקהילה הרפואית מוכרים מספר תרחישים נדירים היכולים להוביל לקריסה פתאומית במהלך היריון, גם אצל נשים צעירות ללא מחלות רקע. בין האפשרויות שנבדקות במקרים דומים ניתן למנות תסחיף מי שפיר, מצב שבו מרכיבים ממי השפיר חודרים למחזור הדם וגורמים לקריסת מערכות מהירה, וכן תסחיף ריאתי, שבו קריש דם חוסם את זרימת הדם לריאות. אפשרות נוספת היא בעיה לבבית חריפה כמו קרדיומיופתיה של סביב הלידה, או סיבוך חמור של רעלת היריון. למרות זאת, ללא נתיחה שלאחר המוות, ייתכן שהתשובות יישארו בגדר הערכה בלבד.
התרעות פיקוד העורף