16% מכלל האחים והאחיות הם גברים, נתון הגבוה משמעותית מממוצע ה-OECD, כ-11%, מה שמעיד על שינוי חברתי שכבר אינו רואה את מקצוע הסיעוד כנשי בלבד. בשנת 2025 נבחנו בבחינות הרישוי 10,283 איש, מה שלדברי משרד הבריאות מעיד על ביקוש גבוה למקצוע.
למרות הזינוק המרשים, כשמציבים את ישראל מול מדינות המערב, התמונה הופכת מורכבת יותר. ממוצע ה-OECD העדכני עומד על כ-9.2 אחיות לאלף נפש. המשמעות היא שגם בשיא פריחתה, ישראל עדיין נמצאת בגירעון של כ-25% מול הממוצע המערבי.
במדינות כמו נורבגיה או שוויץ, היחס גבוה פי שניים ויותר מהיחס בישראל. המחסור הזה מורגש היטב ב"זמן הטיפול" לכל חולה. בעוד שהסטטיסטיקה מראה עלייה במספר בעלי הרישיון, העומס במחלקות האשפוז, בטיפול הנמרץ ובבריאות הנפש נותר קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאוכלוסייה בישראל מזדקנת והמורכבות הרפואית של המטופלים עולה.
יום האחות והאח הבינלאומי הוא הזדמנות להוקיר מקצוע שמחזיק חלק עצום ממערכת הבריאות הישראלית, אבל הוא גם תזכורת לכך שהוקרה אינה תחליף לתקנים, לשכר, לביטחון תעסוקתי, להכשרה מתמשכת ולחלוקה נכונה יותר של כוח האדם. הגידול במספר בעלי הרישיון הוא צעד חשוב, אבל כל עוד המחלקות הקשות ממשיכות להישען על צוותים שנשחקים במהירות, וכל עוד מטופלים ממתינים זמן רב מדי לאחות פנויה, המשבר לא הסתיים. הוא רק קיבל השנה מספרים מעט טובים יותר.
התרעות פיקוד העורף