המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia בחן את הקשר בין הזדקנות ביולוגית שנמדדת בבדיקת דם לבין הסיכון העתידי לדמנציה. החוקרים מבריטניה ניתחו נתונים ממאגר UK Biobank אחד ממאגרי הבריאות הגדולים בעולם, שכלל יותר מ-223 אלף משתתפים. במהלך תקופת המעקב אובחנו כמעט 4,000 מהם עם דמנציה.
בלב המחקר עומד מדד בשם MileAge delta . המדד מבוסס על מטבוליטים בדם, מולקולות קטנות המשקפות תהליכים בגוף כמו חילוף חומרים, דלקת, עיבוד שומנים וניצול אנרגיה. החוקרים חישבו לכל משתתף את הפער בין הגיל שחזו המטבוליטים בדם לבין גילו הכרונולוגי בפועל. כשפרופיל הדם נראה "מבוגר" מגילו האמיתי של האדם, המדד היה גבוה יותר. כשפרופיל הדם נראה "צעיר" יותר, המדד היה נמוך יותר.
התוצאה המרכזית הייתה ברורה: ככל שהגיל הביולוגי של הדם היה גבוה יותר לעומת הגיל האמיתי, כך עלה הסיכון לדמנציה מכל הסוגים. הקשר היה משמעותי במיוחד בדמנציה וסקולרית, שהיא דמנציה הנגרמת מפגיעה בכלי הדם במוח, ולעיתים קשורה ליתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, מחלות לב ושבץ מוחי. נמצא קשר גם לדמנציה בגיל צעיר יותר ולדמנציה שלא סווגה לתת סוג ברור.
אחד הממצאים הבולטים נגע לשילוב בין הגיל הביולוגי לבין הגנטיקה. אנשים שהיו להם גם מדד MileAge delta גבוה וגם שני עותקים של הגן APOE ε4 היו בסיכון גבוה ביותר מפי 10 לדמנציה מכל הסוגים, בהשוואה לאנשים ללא שילוב כזה. APOE ε4 נחשב לאחד מגורמי הסיכון הגנטיים החשובים ביותר לאלצהיימר, למרות שנשאות שלו אינה אומרת שאדם יחלה, והיעדרו אינו מבטיח הגנה מפני המחלה.
החוקרים מדגישים שהמשמעות החשובה של הממצא אינה רק גנטית. בניגוד לגנים, שלא ניתן לשנותם, הזדקנות ביולוגית עשויה להיות מושפעת מגורמים הניתנים להתערבות. פעילות גופנית, איזון לחץ דם, הפסקת עישון, טיפול בסוכרת, שמירה על משקל תקין, שינה מספקת, תזונה מאוזנת וטיפול בדיכאון ובבדידות נחשבים כולם חלק ממערך ההפחתה האפשרי של סיכון לדמנציה. לכן, גם אם בדיקה כזו תהפוך בעתיד לכלי רפואי, היא לא תחליף התערבות באורחות החיים ובגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים.
עם זאת, חשוב להיזהר מהפרשנות. המחקר היה תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח שגיל ביולוגי מבוגר של הדם גורם לדמנציה. הוא מצביע על קשר סטטיסטי בלבד. ייתכן שגורמים בריאותיים אחרים, כמו מחלות כרוניות, תזונה, מצב סוציו-אקונומי, תרופות או אורח חיים, השפיעו גם על מדדי הדם וגם על הסיכון לדמנציה.
גם אוכלוסיית המחקר מציבה מגבלה. משתתפי UK Biobank נוטים להיות בריאים יותר מהממוצע, ורובם ממוצא אירופי. לכן עדיין לא ברור אם הממצאים תקפים באותה מידה באוכלוסיות אחרות, כולל בישראל, שבה יש מגוון אתני, גנטי וסביבתי רחב. מגבלה נוספת היא שהמחקר הסתמך על בדיקת דם אחת בלבד, ולא עקב אחר שינויי הגיל הביולוגי לאורך השנים.
למרות ההסתייגויות, המחקר מצביע על כיוון משמעותי. עולם הרפואה מנסה בשנים האחרונות לעבור מאבחון מאוחר של דמנציה, בשלב שבו כבר קיימת פגיעה בזיכרון ובתפקוד, לזיהוי מוקדם של סיכון. בדיקות דם לאלצהיימר כבר נמצאות בשלבי פיתוח ואישור שונים בעולם, בעיקר סביב סמנים של עמילואיד וטאו, החלבונים הקשורים למחלה. המדד החדש שונה מהם: הוא אינו מחפש רק סימן ישיר למחלת מוח, אלא מנסה לאמוד את מצב ההזדקנות הכללי של הגוף.
אם ממצאי המחקר יאושרו במחקרים נוספים, ייתכן שבעתיד בדיקות דם כאלה יסייעו לרופאים לזהות אנשים שזקוקים למעקב הדוק יותר, לטיפול אינטנסיבי יותר בגורמי סיכון או להשתתפות במחקרים למניעת דמנציה. בשלב זה, הבדיקה עדיין אינה מיועדת לשימוש שגרתי בקופות החולים או במרפאות זיכרון, ואין מקום להסתמך עליה כדי לקבוע מי יחלה או לא יחלה בדמנציה.
דמנציה היא שם כולל לקבוצה של מחלות הפוגעות בהדרגה בזיכרון, בחשיבה, בשפה, בהתמצאות, בשיפוט וביכולת לבצע פעולות יומיומיות. אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה, אבל קיימות צורות נוספות, בהן דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לואי ודמנציה פרונטו-טמפורלית. המחלה אינה חלק טבעי ובלתי נמנע מהזדקנות, למרות ששכיחותה עולה משמעותית עם הגיל.
התסמינים הראשונים יכולים להיות עדינים: שכחה חוזרת של אירועים חדשים, קושי למצוא מילים, חזרה על שאלות, בלבול במקומות מוכרים, ירידה בתפקוד בעבודה או בבית, שינויי אישיות, חשדנות, ירידה ביוזמה או קושי בניהול כספים ותרופות. לא כל שכחה מעידה על דמנציה. עייפות, דיכאון, חרדה, חסר בוויטמין B12, הפרעות שינה, תרופות מסוימות ותת פעילות של בלוטת התריס יכולים לגרום לתמונה דומה, ולכן חשוב לבצע בירור רפואי מסודר.
הטיפול בדמנציה תלוי בסוג המחלה ובשלב שבו היא מתגלה. כיום קיימות תרופות שעשויות להאט חלק מהתסמינים אצל חלק מהחולים, ובשנים האחרונות נכנסו לעולם גם טיפולים ביולוגיים חדשים נגד עמילואיד באלצהיימר מוקדם, אם כי הם אינם מתאימים לכל מטופל ודורשים בחירה קפדנית ומעקב רפואי. לצד הטיפול התרופתי, יש חשיבות עצומה לאיזון מחלות רקע, פעילות גופנית, גירוי קוגניטיבי, טיפול בשמיעה ובראייה, מניעת נפילות, תמיכה במשפחה ותכנון מוקדם של הטיפול והבטיחות בבית.
התרעות פיקוד העורף