משרד הבריאות מעדכן שהוא עוקב אחר התפרצות נגיף האבולה מזן Bundibugyo ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כפי שדווח על ידי ארגון הבריאות העולמי. עד כה דווח קרוב ל-1,000 מקרים ולמעלה מ-200 מקרי פטירה. באוגנדה השכנה דווחו מקרים בודדים, כולם מיובאים מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו או בעלי קשר אפידמיולוגי ידוע למקרים שמקורם שם.
ההנחיה המרכזית לציבור נוגעת לנוסעים שחזרו מאזורים שבהם קיימת תחלואה באבולה: במשרד הבריאות מדגישים שמי ששב מאזור כזה ומפתח חום או תסמינים חריגים בתוך 21 ימים ממועד החזרה, צריך להימנע ממגע עם אחרים, ליצור קשר טלפוני מיידי עם גורם רפואי, ולעדכן כבר בשיחה ששהה באזור שבו קיימת תחלואה באבולה. הדגש על פנייה טלפונית מראש נועד למנוע חשיפה של צוותים רפואיים ומטופלים אחרים במקרה שאכן מדובר בחשד לאבולה.
גם באוגנדה דווחו בימים האחרונים כמה מקרים מאומתים, כולם קשורים למוקד ההתפרצות בקונגו. הרשויות באוגנדה החמירו את הפיקוח בגבול עם קונגו, ובחלק מהדיווחים אף נמסר על סגירה זמנית של מעברים כדי לצמצם את הסיכון לכניסת חולים נוספים. ארגון הבריאות העולמי הזהיר שהסיכון במדינות האזור גבוה, אך הסיכון הגלובלי עדיין נמוך.
הזן שגורם להתפרצות הנוכחית הוא Bundibugyo, אחד מזני נגיף האבולה הנדירים יותר. הוא תועד בעבר במספר קטן של התפרצויות, ושיעור התמותה בו נחשב נמוך מזה של זן Zaire הקטלני יותר, אך עדיין גבוה מאוד. לפי ההערכות, בהתפרצויות קודמות של הזן הזה מתו כשליש מהנדבקים. הבעיה המרכזית בהתפרצות הנוכחית היא שאין כיום חיסון מאושר ייעודי לזן Bundibugyo ואין טיפול תרופתי מוכח שמכוון אליו.
המחלה לא מתפשטת באוויר בדומה לשפעת או לקורונה, וההדבקה מחייבת בדרך כלל מגע קרוב עם חולה תסמיני או עם גופה של אדם שמת מהמחלה. זו הסיבה שבני משפחה המטפלים בחולים, צוותים רפואיים, מתנדבי סיוע וצוותי קבורה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. גופות של חולי אבולה נחשבות מידבקות מאוד, משום שנוזלי הגוף ממשיכים להכיל ריכוז גבוה של נגיף גם לאחר המוות.
תקופת הדגירה של אבולה נמשכת בדרך כלל בין יומיים ל-21 יום. בתחילת המחלה מופיעים חום גבוה, חולשה קשה, כאבי שרירים, כאבי ראש וכאבי גרון. בהמשך עלולים להופיע הקאות, שלשולים, כאבי בטן, פריחה, פגיעה בכבד ובכליות ולעיתים גם דימומים פנימיים וחיצוניים. במקרים קשים המחלה גורמת להתייבשות קשה, ירידת לחץ דם, הלם, קריסת מערכות ומוות.
הטיפול באבולה מבוסס בעיקר על טיפול תומך אינטנסיבי: מתן נוזלים, איזון מלחים, טיפול בירידת לחץ דם, תמיכה נשימתית, טיפול בזיהומים נלווים ומעקב הדוק אחר תפקודי הכבד, הכליות ומערכת הקרישה. בזנים מסוימים קיימים חיסונים וטיפולים ביולוגיים, אך בהתפרצות הנוכחית, שנגרמת מזן Bundibugyo, אין כיום חיסון מאושר או טיפול ייעודי מוכח. לכן הצעדים החשובים ביותר הם מניעת חשיפה, בידוד חולים, איתור מהיר של מגעים ושמירה קפדנית על מיגון והיגיינה.
התרעות פיקוד העורף