החיסון שחוזר מהקורונה: חמש שנים אחרי שהעולם הכיר את טכנולוגיית ה-mRNA בעיקר דרך החיסונים נגד קורונה, היא חוזרת כעת לזירה רפואית אחרת לגמרי, הטיפול בסרטן. תוצאות מעקב חדשות מניסוי קליני במלנומה מצביעות על שיפור משמעותי בקרב חולים שקיבלו חיסון מותאם אישית של מודרנה יחד עם קיטרודה, בהשוואה לחולים שקיבלו קיטרודה בלבד. למרות הכותרות הדרמטיות, חשוב לדייק: החיסון לא “מרפא סרטן” באופן כללי, אלא נבדק בשלב זה בעיקר במטופלים עם מלנומה בסיכון גבוה לאחר כריתה ניתוחית, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה.
החיסון החדש, המכונה אינטיסמרן, פותח על ידי מודרנה בשיתוף מרק, יצרנית קיטרודה. בניגוד לחיסוני הקורונה, שבהם כל המחוסנים קיבלו מקטע גנטי זהה יחסית נגד נגיף מוגדר, כאן מדובר בחיסון אישי לחלוטין. החוקרים מרצפים את הגידול שהוסר מגופו של כל חולה, מאתרים בו עד 34 סמנים מולקולריים ייחודיים, המכונים ניאו-אנטיגנים, ועל בסיסם מייצרים חיסון שמיועד לאותו מטופל בלבד.
הרעיון מאחורי הטיפול הוא ללמד את מערכת החיסון לזהות טוב יותר את תאי הסרטן שנותרו בגוף לאחר הניתוח, גם אם לא ניתן לראותם בבדיקות הדמיה. תאי T של מערכת החיסון מסוגלים להשמיד תאים סרטניים, אבל גידולים יודעים לעתים להתחמק מהם באמצעות מנגנונים שמדכאים את התגובה החיסונית. קיטרודה, תרופה ממשפחת מעכבי נקודות הבקרה החיסוניות, מסירה חלק מהבלמים האלה. החיסון האישי אמור לכוון את התגובה החיסונית אל טביעות האצבע הייחודיות של הגידול.
הנתונים החדשים מגיעים מניסוי שכלל 157 חולים באוסטרליה ובארצות הברית, כולם לאחר ניתוח להסרת מלנומה ובסיכון מוגבר לחזרת המחלה. לאחר חמש שנות מעקב, 68.8% מהחולים שקיבלו את השילוב של החיסון וקיטרודה נותרו ללא עדות לחזרת הסרטן, לעומת 49.1% מהחולים שקיבלו קיטרודה בלבד. לפי החוקרים, מדובר בהפחתה של 49% בסיכון לחזרת המחלה או לתמותה.
נתון נוסף מעורר עניין הוא שיעור ההישרדות הכוללת: כ-92% מהחולים שקיבלו את השילוב היו בחיים לאחר חמש שנים, לעומת כ-71% בקבוצת קיטרודה בלבד. בדיווח של מודרנה ומרק נמסר ששיעור ההישרדות הכוללת עמד על 92.2% בקבוצת השילוב לעומת 71.3% בקבוצת הביקורת. הנתונים הוצגו בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ופורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
מלנומה היא אחד מסוגי סרטן העור האגרסיביים ביותר. כשמאבחנים אותה מוקדם ומסירים אותה בזמן, סיכויי ההחלמה טובים. אבל כשהגידול מאובחן בשלב מתקדם יותר או כשהוא מצליח לשלוח גרורות, הטיפול מורכב בהרבה. בארצות הברית מאובחנים מדי שנה יותר מ-100 אלף מקרי מלנומה, ולפי ההערכות לשנת 2026 מדובר בכ-112 אלף אבחנות חדשות וכ-8,500 מקרי מוות.
החשיבות של הניסוי נובעת בעיקר מהשלב שבו ניתן הטיפול. החולים לא קיבלו את החיסון במקום ניתוח, אלא לאחר שהגידול הוסר, כטיפול משלים שנועד להקטין את הסיכון לחזרת המחלה. זהו הבדל מהותי: הטיפול לא נועד בשלב זה להעלים גידול מפושט שכבר נראה בגוף, אלא לחזק את מערכת החיסון בשלב מוקדם יחסית, בזמן שבו נותרת אפשרות למנוע הישנות קשה יותר.
גם פרופיל הבטיחות שתואר בניסוי נחשב מעודד. תופעות הלוואי שדווחו היו ברובן קלות יחסית, ובהן צמרמורות וכאב מקומי באזור ההזרקה. בדיווחי החברות נמסר שלא נצפו אותות בטיחות חדשים או בלתי צפויים במעקב הארוך. עם זאת, מדובר עדיין בטיפול ניסיוני, שניתן במסגרת מחקר, ולא בטיפול שזמין לציבור הרחב.
השלב הבא הוא המכריע: מחקר שלב 3 כבר מתקיים וכולל קרוב ל-1,000 מטופלים. רק אם המחקר הגדול יותר יאשר את התועלת ואת הבטיחות, יוכלו החברות לבקש אישור רגולטורי לשימוש רחב יותר. במילים אחרות, התוצאות הנוכחיות מרשימות, אבל הן עדיין לא סוף הדרך.
החוקרים בוחנים כעת אם אותה גישה תוכל לסייע גם בסוגי סרטן אחרים, בהם סרטן ריאה. כאן טמון הפוטנציאל הגדול של הטכנולוגיה: לא חיסון אחד נגד סרטן אחד, אלא פלטפורמה שמאפשרת לייצר לכל מטופל חיסון לפי הגידול האישי שלו. מנגד, זהו גם האתגר הגדול: ייצור חיסון אישי דורש ריצוף גנטי, עיבוד מידע, ייצור מהיר, בקרת איכות ומערך לוגיסטי מורכב בהרבה מתרופה רגילה שמיוצרת מראש.
למרות ההתלהבות המוצדקת התוצאות הן עדיין לא הוכחה שסרטן עומד להיעלם. נכון יותר לומר שהניסוי מסמן כיוון מבטיח במיוחד: שילוב בין אימונותרפיה קיימת לבין חיסון אישי שמנסה להפוך את מערכת החיסון לנשק מדויק יותר נגד הגידול. אחרי שנים שבהן mRNA נקשר בעיקר לוויכוחים סביב הקורונה, הנתונים ממלנומה מזכירים שהטכנולוגיה הזו נולדה הרבה לפני המגפה, ושאחד היעדים הגדולים שלה היה מלכתחילה טיפול בסרטן.
התרעות פיקוד העורף