"בדרך כלל היסטוריה עושים רק פעם אחת, אבל אנחנו עשינו את זה פעמיים תוך פחות משנה", הוסיף פרופ' שפרכר, "לפני מבצע 'עם כלביא' ביוני 2025 ולפני מבצע 'שאגת הארי' בפברואר 2026. היינו צריכים להעביר 1,500 מטופלים מאושפזים תוך כמה שעות כי ידענו שהטילים בדרך".
"התשובה לאיך עשינו את זה פשוטה מאוד, והיא בנויה על שני אלמנטים בתחום הרפואה: הכנה ואימונים בלי סוף, וכשרגע האמת הגיע היינו מוכנים. האלמנט השני הוא האנשים - צריך יותר ממומחים טובים בכל המחלקות כדי לבנות מכון רפואי חזק. צריך מחויבות גדולה, ואחרי שעה אחת בלבד מהאזעקה הראשונה במלחמה - כל הצוות היה כבר בבית החולים".
לדבריו, המרכז הרפואי איכילוב פיתח גם מערכות בינה מלאכותית שמנהלות את בית החולים בזמן מלחמה בשותפות עם AWS, מערכות האינטרנט של אמזון. "המרכז הרפואי לא חיכה כדי לבנות את יכולת הבינה המלאכותית שלו בחמש השנים האחרונות. בנינו את i-next data, היחידה הגדולה והמתקדמת ביותר, המתמקדת בבריאות, בישראל. היא ידועה בכל רחבי העולם, ונבנתה על ידי הרבה מאוד אנשים שלמדו ואומנו ביחידה המפורסמת מאוד של 8200 בצבא".
הוא הסביר איך המערכת הוקמה: "חלק חשוב מאוד מהשינוי הזה היה למעשה החלטה שקיבלנו לפני ארבע שנים, והיא הייתה להעביר את כל בית החולים לענן. למעשה, עד היום, אנחנו בית החולים היחיד בישראל שכל הרשומות הרפואיות שלו נמצאות בענן. וזה מאוד הקל את ההטמעה של כלי בינה מלאכותית. כשהמלחמות התחילו, דאגתי בעיקר משתי סוגיות עיקריות. אחת, זיהומים, כי זיהום בסביבה סגורה מאוד, כמו בית חולים תת-קרקעי, יכול להתפשט במהירות רבה ולגרום למשהו שאנחנו מכנים דליריום, שהוא מצב שבו אתה שוכח מי אתה ואיפה אתה נמצא. זהו מצב נפוץ מאוד בקרב אנשים בני 65 או יותר המאושפזים בבית חולים תת-קרקעי מסוג זה. בעזרת ליאת ערד בנינו כלים לגילוי זיהומים מוקדמים וגם דליריום כדי לאפשר לנו ליישם טיפול מוקדם תוך 48 שעות".
עוד הוסיף: "מאז שבעה באוקטובר, פסיכיאטריה ובריאות הנפש הפכו לבעיה מרכזית בישראל. ומה שלמדנו במהלך השנתיים וחצי האלה הוא שאין דבר כזה מצב פסיכיאטרי פיזי בלבד או פסיכולוגי בלבד. פסיכיאטריה התפתחה בשולי הרפואה במשך שנים רבות, וחולים פסיכיאטריים טופלו בנפרד. וזו בעיה גדולה, לא רק מנקודת מבט מוסרית ואתית. אבל אני חושב שזה גם משפיע לרעה על איכות הטיפול שכל החולים מקבלים. כי אם חושבים על מטופל אחרי התקף לב - הוא זקוק לתמיכה פסיכולוגית, בדיוק כמו שחולה עם דיכאון חמור צריך לעבור בדיקות לבעיות בריאותיות פיזיות".
פרופ' בדר הוסיף: "אחד האתגרים שכל מערכת הבריאות התמודדה איתו במלחמה, ובעיקר אחרי המלחמה עם איראן, הוא האזורים המוגנים בבתי החולים - הם קטנים מאוד ולא יעילים. רק כ-30% מבית החולים ממוגן. אנחנו זקוקים בדחיפות למיגון נוסף בבית החולים כדי לספק טיפול בטוח לכל המטופלים שלנו. אנחנו מטפלים בכמיליון אזרחים באזור שלנו, וחשוב שנוכל לספק את כל העזרה גם במצבי חירום".
"בישראל של 2026, אחרי עשרות שנות רקטות, טילים, מלחמות, מבצעים, ירי מלבנון, ירי מעזה ואיום איראני ישיר, לא יכולה להיות הפתעה. איש לא יכול לומר שלא ידענו. איש לא יכול לטעון שהתרחיש לא היה על השולחן. בתי חולים הם יעד אסטרטגי, הם תשתית לאומית, הם המקום שאליו המדינה שולחת את הפצועים, את החולים, את היולדות, את הפגים ואת הקשישים. ובכל זאת, פרט לבית חולים אחד שנבנה מראש במתכונת ממוגנת רחבה, אסותא אשדוד, רוב מערכת האשפוז בישראל עדיין לא בנויה כמרחב טיפולי ממוגן מלא".
הדוח מתאר כיצד בתי חולים שנדרשו לקלוט פצועים רבים במלחמה פעלו תחת מגבלות מיגון, נאלצו להעביר פעילות למתחמים מוגנים בלבד, לצמצם אשפוזים וטיפולים, ובחלק מהמקרים לסגור מחלקות או להעביר מטופלים לבתי חולים אחרים.
בתגובתו לדוח מסר משרד הבריאות: "נכון להיום, שיעור המיטות הממוגנות במערכת האשפוז עומד על כ-64%, לאחר שמספר המיטות הממוגנות הוכפל. פרויקטים נוספים שכבר תוקצבו צפויים להעלות את שיעור המיטות הממוגנות לכ-70% בשנים הקרובות".
התרעות פיקוד העורף