המהלך החדש עשוי לשנות את אחת הנקודות הרגישות ביותר בטיפול התרופתי בהשמנה: ההתמדה. מי שמטופל כיום בסמגלוטייד, החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, או בטירזפטייד, החומר הפעיל במאונג'רו ובזפבאונד, נדרש בדרך כלל להזרקה אחת בשבוע. המשמעות היא כ-52 זריקות בשנה. הדור הבא של התרופות, אם יצלח את שלבי הניסוי ויאושר לשימוש, עשוי לצמצם את המספר הזה לכ-12 זריקות בלבד בשנה.
התרופות הקיימות פועלות למשך פרק זמן מוגבל יחסית, ולכן ניתנות אחת לשבוע. כדי להפוך את הטיפול לחודשי, נדרשו החברות לפתח מולקולות חדשות שנשארות פעילות בגוף זמן רב יותר, מבלי להתפרק במהירות. זה האתגר המרכזי: לא רק לגרום לתרופה לעבוד, אלא לגרום לה לעבוד בעוצמה יציבה לאורך שבועות, בלי ליצור ריכוזים גבוהים מדי שעלולים להגביר תופעות לוואי.
התרופה הניסיונית של פייזר נקראת ברובנטייד, ומסומנת גם בשם PF-3944. היא מבוססת על מנגנון שנועד להאריך את זמן השהות של התרופה בדם באמצעות היקשרות ממושכת יותר לאלבומין, חלבון מרכזי הנמצא בזרם הדם. ההיקשרות הזו מגינה על המולקולה מפירוק מהיר, ומאפשרת לה להמשיך לפעול זמן רב יותר מהתרופות השבועיות המוכרות.
פייזר הציגה נתונים מניסוי שלב ביניים שנמשך בשלב זה 28 שבועות. לפי הנתונים שהוצגו, התרופה הובילה לירידה ממוצעת של עד 12.3% ממשקל הגוף בקרב משתתפים ללא סוכרת. מדובר בנתון משמעותי, במיוחד משום שהמעבר למינון חודשי נעשה לאחר תקופת הסתגלות שבה המשתתפים קיבלו תחילה זריקות שבועיות במשך 12 שבועות, ורק לאחר מכן עברו להזרקה חודשית. הניסוי אמור להימשך 64 שבועות, כך שהנתונים המלאים עדיין לא פורסמו.
בפייזר בוחנים את התרופה גם בחולים עם סוכרת סוג 2, ושם הדגש אינו רק ירידה במשקל, אלא גם איזון רמות הסוכר. לפי הנתונים הראשוניים שהוצגו, התרופה סייעה לשיפור השליטה הגליקמית. זהו חלק מרכזי במירוץ בין החברות: התרופה שתצליח לשלב ירידה במשקל, איזון סוכר, נוחות טיפולית וסבילות טובה, תוכל לתפוס מקום משמעותי בשוק שמגלגל כבר כיום עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
אחת השאלות המרכזיות היא תופעות הלוואי. תרופות GLP-1 גורמות לא פעם לבחילות, הקאות, שלשולים, עצירות, כאבי בטן ותחושת מלאות. בחלק מהמקרים תופעות הלוואי מובילות להפסקת הטיפול. לפי הדיווחים על ברובנטייד, תופעות הלוואי היו בעיקר במערכת העיכול, ובפרט בתחילת הטיפול או סביב המעבר מהזרקה שבועית להזרקה חודשית. בפייזר מתכננים לבחון העלאת מינון הדרגתית יותר בשלבים הבאים, כדי להפחית את העומס על המטופלים בתחילת הדרך.
התרופה של אמג'ן, מריטייד, נמצאת בשלב מתקדם יותר של פיתוח קליני. שמה המדעי הוא מרידבארט קפראגלוטייד, והיא נבדקת כטיפול להשמנה ולעודף משקל. בניגוד לתרופות שבועיות קיימות, מריטייד משתמשת במבנה ייחודי שכולל נוגדן המסייע להאריך את משך פעילות התרופה בגוף. היא מפעילה את קולטן GLP-1, ובמקביל חוסמת את קולטן GIP, מנגנון שונה מזה של טירזפטייד, שמפעיל גם את GLP-1 וגם את GIP.
ההבדל הזה מעניין במיוחד, משום שהמדע סביב GIP עדיין לא סגור לחלוטין. מצד אחד, הפעלת הקולטן הזה באמצעות טירזפטייד הובילה לתוצאות מרשימות בירידה במשקל. מצד שני, אמג'ן מפתחת תרופה שחוסמת את אותו קולטן ועדיין מובילה לירידה משמעותית במשקל. החוקרים עדיין מנסים להבין מדוע שני כיווני פעולה שונים לכאורה יכולים להביא לתוצאה דומה.
בניסוי שלב 2 שכלל קרוב ל-600 מבוגרים עם השמנה או עודף משקל, מריטייד הובילה לירידה ממוצעת של עד כ-20% ממשקל הגוף לאחר 52 שבועות בקרב משתתפים ללא סוכרת. בחולים עם סוכרת סוג 2, שבהם הירידה במשקל בדרך כלל מתונה יותר, דווח על ירידה של עד כ-17% ועל שיפור במדד ההמוגלובין המסוכרר. אמג'ן ציינה שלא נראתה התייצבות מלאה של הירידה במשקל לאחר שנה, נתון המרמז שייתכן שהאפקט נמשך מעבר לתקופה שנבדקה, אך הדבר מחייב הוכחה בניסויים ארוכים יותר.
אמג'ן כבר החלה בתוכנית ניסויי שלב 3 נרחבת למריטייד. במסגרת התוכנית נבדקים לא רק יעילותה ובטיחותה כטיפול להשמנה, אלא גם השפעתה על מצבים נלווים להשמנה, בהם מחלות לב ודום נשימה בשינה. החברה בוחנת גם אפשרות למתן בתדירות נמוכה אף יותר, כמו אחת לחודשיים או אחת לשלושה חודשים. אם אפשרות כזו תתברר כיעילה ובטוחה, היא עשויה להפוך את הטיפול התרופתי בהשמנה לדומה יותר לטיפול תחזוקתי ארוך טווח ופחות לשגרה שבועית קבועה.
ועדיין, זריקה חודשית לא תהיה בהכרח פתרון מושלם לכולם. חלק מהמומחים מציינים שיש מטופלים שדווקא זקוקים לשגרה שבועית כדי לזכור את התרופה. טיפול חודשי עלול להישכח בקלות אם אינו משולב ביומן או בתזכורת קבועה. יש גם מטופלים שירגישו נוח יותר להתחיל במינון שבועי, ללמוד כיצד הגוף מגיב, ורק לאחר מכן לעבור למינון חודשי אם תופעות הלוואי נסבלות והתגובה טובה.
שאלה נוספת היא מה יקרה ל" רעש האוכל ", אותו עיסוק מתמשך במחשבות על אוכל שעליו מדווחים מטופלים רבים לפני התחלת טיפול. אחת הסיבות לפופולריות של זריקות ההרזיה החדשות היא היכולת שלהן להפחית לא רק את התיאבון, אלא גם את הדחף המחשבתי והרגשי סביב אוכל. מטופלים רבים ירצו לדעת אם זריקה חודשית תצליח לשמור על אותו אפקט לאורך כל החודש, או אם לקראת סוף התקופה תופיע היחלשות בתחושת השובע.
גם מחיר הטיפול צפוי להיות גורם מרכזי. תרופות ההרזיה החדשות יקרות מאוד במדינות רבות, והביקוש אליהן גבוה בהרבה מהיכולת של מערכות בריאות וחברות ביטוח לממן אותן לכולם. אם זריקות חודשיות ייכנסו לשוק, הן עשויות להגדיל את התחרות, אבל לא בהכרח להוזיל מיד את הטיפול. במקביל, החברות עשויות לשווק את הנוחות כיתרון משמעותי, במיוחד עבור מטופלים שזקוקים לטיפול ארוך שנים.
הפיתוח של זריקות חודשיות מגיע גם על רקע ניסיון של חברות התרופות לפתח חלופות בכדורים. פייזר עצמה ספגה בעבר אכזבות בפיתוח תרופות פומיות להשמנה, כמו חברות נוספות שהתמודדו עם שאלות של יעילות, בטיחות וסבילות. לכן, הזריקה החודשית עשויה להיות פשרה אטרקטיבית: לא טיפול יומיומי בכדור, אבל גם לא הזרקה שבועית קבועה.
המשמעות הרפואית הרחבה יותר היא שהטיפול בהשמנה עובר בהדרגה ממודל של "דיאטה ותרופה זמנית" למודל של טיפול כרוני. השמנה מוכרת כיום כמחלה כרונית מורכבת, המערבת גנטיקה, הורמונים, סביבה, הרגלים, שינה, תרופות, מצב נפשי ומחלות רקע. תרופה שניתנת פעם בחודש עשויה להשתלב טוב יותר בתפיסה הזו, בתנאי שתוכיח שהיא שומרת על יעילות לאורך זמן ושניתן להשתמש בה בבטחה במשך שנים.
מבחינת המטופלים, הפיתוח הזה מסמן שינוי חשוב בתפיסת הנוחות. ההבדל בין זריקה שבועית לזריקה חודשית נשמע טכני, אבל עבור מי שנוסע, עובד במשמרות, מתמודד עם עומס משפחתי או פשוט שוכח תרופות, הוא עשוי להיות ההבדל בין טיפול רציף לטיפול מקוטע. ככל שמספר ההזרקות יורד, כך קטן גם מספר הרגעים שבהם המטופל צריך להתמודד מחדש עם המחט, עם תכנון האחסון, עם תזמון המנה ועם החשש מתופעות לוואי.
בשלב זה, אף אחת מהזריקות החודשיות החדשות אינה זמינה לציבור הרחב כטיפול מאושר להשמנה. ברובנטייד של פייזר עדיין נמצאת בניסוי שלב ביניים, ומריטייד של אמג'ן נמצאת בניסויי שלב 3. המשמעות היא שיעברו עוד זמן, נתונים ובדיקות רגולטוריות לפני שניתן יהיה לדעת אם הן אכן יהפכו לחלק מהטיפול השגרתי בהשמנה. אבל הכיוון ברור: אחרי המהפכה הראשונה, שגרמה למיליוני בני אדם לרדת במשקל בעזרת זריקה שבועית, חברות התרופות כבר עובדות על המהפכה הבאה, טיפול ארוך טווח, נוח יותר, עם הרבה פחות דקירות.
התרעות פיקוד העורף