המדינות שנכללות בבקשה הן הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אוגנדה, דרום סודן, רואנדה וקניה. בקונגו ובאוגנדה כבר אובחנו חולים, ואילו שלוש המדינות האחרות נכללות במהלך בשל הגבולות המשותפים, תנועת האוכלוסייה והחשש שמעבר נוסעים מאזורים נגועים יקשה על איתור מוקדם של נשאים.
ההגבלה המוצעת לא תחול על אזרחי ישראל ועל תושבי המדינה. מהודעת משרד הבריאות לא ברור אילו אמצעי מעקב, תשאול או בדיקה יופעלו כלפי ישראלים ששבו מהמדינות האלה, מעבר להנחיה הקיימת לעקוב אחר תסמינים במשך 21 ימים. גם לא נמסר מתי תתקבל החלטה בבקשת המשרד, לכמה זמן תופעל ההגבלה אם תאושר, האם יינתנו חריגים או כיצד ייבדק היכן שהה כל נוסע לפני הגעתו לישראל.
תקופת 21 הימים נקבעה בהתאם למשך הדגירה המרבי המקובל של מחלת האבולה. אדם שנחשף לנגיף עשוי לפתח תסמינים בתוך יומיים עד 21 ימים. על פי ארגון הבריאות העולמי, אדם שנדבק לא נחשב מידבק לפני תחילת התסמינים, וההעברה מתרחשת בעיקר באמצעות מגע ישיר עם דם, הפרשות או נוזלי גוף של חולה תסמיני, או עם חפצים ומשטחים שזוהמו בנוזלים אלה.
המהלך הישראלי, אם יאושר, יהיה מחמיר יותר מההמלצה הנוכחית של ארגון הבריאות העולמי. בעדכון שפרסם הארגון ב-8 ביוני נכתב שאין בשלב זה המלצה להגביל נסיעות או מסחר עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו או עם אוגנדה. הארגון ממליץ לחזק את המעקב בגבולות, את שיתוף המידע בין מדינות, את יכולת הזיהוי המוקדם ואת המוכנות במעברי הגבול ובמערכות הבריאות.
הפער בין העמדות אינו מעיד בהכרח על מחלוקת בנוגע לרמת הסיכון בישראל. מדינות רשאיות לנקוט צעדים מחמירים יותר לפי הערכת הסיכונים שלהן, אבל מגבלות כניסה עלולות לעורר שאלות הנוגעות ליעילותן, ליכולת האכיפה שלהן ולמידת התאמתן להמלצות הבריאות הבינלאומיות.
תמונת המצב שפרסם ארגון הבריאות העולמי מצביעה על התרחבות מהירה של ההתפרצות. נכון ל-6 ביוני דווחו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו 515 חולים מאומתים ו-91 מקרי מוות. באוגנדה אובחנו 19 חולים מאומתים, מהם שניים שמתו, וכן מקרה probable נוסף שהסתיים במוות. בסך הכול דווחו בשתי המדינות 534 מקרים מאומתים ו-93 מקרי מוות, שיעור תמותה מדווח של 17.4%. חלק מהעלייה החדה במספר המקרים נבע מהרחבת הבדיקות ומבדיקת דגימות שנאספו קודם לכן.
באוגנדה כל החולים שנמצאו עד כה קשורים לנוסעים שהגיעו מקונגו או להדבקות משניות בקרב מי שבאו עמם במגע. ארגון הבריאות העולמי מסר שטרם נמצאה עדות להעברה קהילתית נרחבת באוגנדה. מקרי התחלואה תועדו בקמפלה ובמחוז וואקיסו, וחלק מהחשיפות התרחשו במוסדות רפואיים.
ההתפרצות הנוכחית נגרמת מנגיף בונדיבוגיו, אחד ממיני נגיפי האבולה. אין כיום חיסון מאושר או טיפול תרופתי ייעודי נגד מין זה, והטיפול בחולים מבוסס בעיקר על נוזלים, איזון מלחים, תמיכה בלחץ הדם ובמערכות הגוף וטיפול בסיבוכים. שיעורי התמותה בהתפרצויות קודמות של בונדיבוגיו עמדו על 30% עד 50%, אבל שיעור התמותה במהלך התפרצות פעילה עשוי להשתנות עם השלמת החקירות והמעקב אחר החולים.
משרד הבריאות ממליץ להימנע מנסיעות לא חיוניות לקונגו ולאוגנדה, שבהן תועדה תחלואה פעילה. מי שחייב להגיע למדינות אלה מתבקש לפנות לפני הנסיעה למרפאת מטיילים לקבלת ייעוץ לפי אזור השהייה, משך הביקור ומטרתו.
ישראלים ששבו מקונגו או מאוגנדה ומפתחים חום או תסמינים חריגים בתוך 21 ימים ממועד החזרה מתבקשים להישאר בבית, להימנע ממגע עם אחרים ולהתקשר מיד למוקד משרד הבריאות במספר 5400*. כבר בתחילת השיחה יש לדווח על השהייה באזור שבו קיימת תחלואת אבולה. אין להגיע באופן עצמאי למרפאה או לחדר מיון לפני תיאום, כדי לאפשר לצוות להיערך בבידוד ובציוד מיגון.
התסמינים הראשונים עשויים לכלול חום, חולשה, כאבי שרירים, כאב ראש וכאב גרון. בהמשך עלולים להופיע הקאות, שלשולים, כאבי בטן, פגיעה בתפקוד איברים ובחלק מהמקרים דימום. היעדר דימום לא שולל אבולה, והחשד מבוסס על שילוב בין התסמינים לבין שהייה באזור תחלואה או מגע עם חולה בתוך 21 הימים שקדמו להופעתם.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שהסיכון בקונגו גבוה מאוד, באוגנדה ובמדינות הגובלות באזורים שבהם זוהה הנגיף גבוה, ואילו הסיכון בשאר אפריקה וברמה העולמית נמוך. הארגון ומרכז בקרת המחלות של אפריקה השיקו תוכנית התמודדות לחודשים יוני עד נובמבר 2026, שעלותה המוערכת 518 מיליון דולר, הכוללת הרחבת מערך הבדיקות, איתור מגעים, הכשרת צוותים והיערכות במעברי הגבול.
התרעות פיקוד העורף