הצד האפל של הרפואה מרחוק: כשמבחן דמנציה מזהה מחלה שלא קיימת

איך ייתכן שמבחן רפואי "מכשיל" אדם בריא? התשובה חושפת אחת מנקודות העיוורון הגדולות של עידן הרפואה מרחוק. מחקר ישראלי חדש ופורץ דרך, שנערך במרכז לנוירופסיכולוגיה נגישה באוניברסיטת תל אביב והתפרסם בכתב העת היוקרתי npj Digital Medicine (מקבוצת כתבי העת של Nature), חושף תמונת מצב מטלטלת: העתיד של הרפואה מרחוק (Telemedicine) אומנם כבר כאן, אבל הוא נושא עימו הטייה שפתית-תרבותית מסוכנת שעלולה להוביל לאבחוני שווא המוניים.

אשליה אופטית של אובייקטיביות

במסגרת המחקר, קבוצת המחקר הבין לאומית בדקה 250 משתתפים מישראל ומארצות הברית, הפרוסים על פני 126 מיקומים גאוגרפיים שונים - ממרכז מנהטן ועד הפזורה הבדואית והגליל. הנבדקים עברו את מבחן ה"מוקה" (MoCA) המפורסם, שהוא המבחן הסטנדרטי לאיתור ירידה בזיכרון ובחשיבה, בגרסת וידאו מרחוק.

החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה עובדת. 100% מהמשתתפים, כולל קשישים וחולי פרקינסון הסובלים מרעד, הצליחו לסיים את המבחן בהצלחה. החסם הגאוגרפי נפרץ, והיכולת להביא את הרופא המומחה לסלון של המטופל בפריפריה נמצאה כאפשרית. אולם ברגע שהחוקרים התעמקו בניתוח הציונים, התגלתה הבעיה האמיתית.

המספרים לא משקרים: 78% "נכשלים" בגלל תרבות

בעוד שבקרב הצעירים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין דוברי עברית, ערבית ואנגלית, הרי שבקרב האוכלוסייה המבוגרת התגלו פערים משמעותיים.

הנתון הדרמטי ביותר שעלה מהמחקר הוא זה: 78% מהמבוגרים וחולי הפרקינסון דוברי הערבית קיבלו ציון הנמוך מסף הנורמה, מה שמגדיר אותם כבעלי ליקוי קוגניטיבי. לשם השוואה, בקרב דוברי העברית הנתון עמד על 40% בלבד.

"חתול" בערבית ספרותית

כדי להבין איך נוצר העיוות, צריך להסתכל על "האותיות הקטנות" של המבחן. דוגמה אחת ממחישה את חוסר ההתאמה של המבחן: מבחן הזיכרון ("מבחן החתול"). באחת המטלות התבקשו הנבדקים לזכור משפט הכולל את המילה "חתול". המילה "חתול" תורגמה לערבית ספרותית גבוהה - "Hirr". אלא שרוב דוברי הערבית ביום-יום משתמשים במילים "Biss" או "Qit". כאשר נבדק שומע מילה נדירה וספרותית, הוא מהסס לרגע כדי לעבד אותה. ההיסוס הזה גורם לו לאבד את הריכוז ולשכוח את שאר המילים במשפט. התוצאה? אבחון של בעיית זיכרון, שנובעת למעשה מבעיית תרגום של המבחן.

הדבר מזכיר את "השערת ספיר-וורף", הגורסת כי השפה שלנו לא רק מתארת את המציאות, אלא מעצבת את המחשבה שלנו. מבחן שנבנה לפי הלוגיקה של השפה האנגלית לעולם לא יוכל למדוד בצורה מדויקת מוח שחושב בערבית, אמהרית או רוסית, אם הוא רק עובר תרגום טכני "מילה במילה".

מישראל תצא הבשורה: לרפואה אישית

המחקר הישראלי מציב מראה מול עולם הרפואה והפסיכולוגיה ומנפץ את אשליית הסטנדרט האחיד והמקובל מעבר לתרבויות ושפות. ישראל, על הפסיפס האנושי המורכב שבה, משמשת כ"מעבדה עולמית" מושלמת. היכולת של צוות המחקר הבין לאומי להגיע ל-120 אזורים גאוגרפיים שונים ולמגוון תרבותי אדיר בשטח קטן, מאפשרת לפתח כאן את הפתרונות שהעולם כולו משווע להם.

החזון שמציעים החוקרים הוא מעבר לנורמות השוואה אישיות או קהילתיות. במקום להשוות חקלאי מכפר בגליל לפרופסור מבוסטון, יש להשוות אותו לקבוצת הייחוס שלו.

אך העתיד האמיתי, לפי החוקרים, טמון בנורמה של "אדם ביחס לעצמו". הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו לבצע "בדיקות דם למוח". מעקב קוגניטיבי שגרתי אחת לשנה מהספה בסלון. במצב כזה, נורה אדומה לא תידלק כי הציון שלך שונה מהממוצע הארצי, אלא כי חל שינוי ביחס לציון שלך משנה שעברה. כך הופכת המהפכה הדיגיטלית למהפכה אנושית אמיתית, המונעת אבחוני שווא וטיפולים מיותרים.