חימום, בישול, אפייה, צלייה או הקפצה מפחיתים את כמות האגריטין בפטריות. גם אחסון עשוי להפחית חלק מהחומר, אבל חימום הוא הדרך הברורה יותר. לכן במקום להגיש פטריות חיות בסלט, אפשר להקפיץ אותן כמה דקות במחבת, לצלות בתנור או להוסיף למרק. הטעם לרוב משתפר, והחשיפה לחומר הפעיל יורדת.
מעבר לאגריטין, יש גם עניין של עיכול. דופן תא הפטרייה מכילה כיטין, חומר קשיח יחסית שהגוף האנושי מתקשה לפרק. בישול מרכך את המרקם, משפר את הזמינות של חלק מהרכיבים, ולעיתים מפחית תחושת כבדות או נפיחות אצל אנשים רגישים. לכן גם מבחינה קולינרית וגם מבחינה עיכולית, פטריות מבושלות הן בחירה נוחה יותר.
יש נקודה חשובה אחרת: לא כל פטרייה שנראית אכילה היא אכילה. הכתבה הזו עוסקת בפטריות מאכל שנרכשו ממקור מסחרי מוכר, לא בפטריות שנקטפו בטבע. קטיף פטריות בר ללא מומחיות עלול להיות מסוכן מאוד, משום שפטריות רעילות יכולות להיראות דומות לפטריות אכילות. במקרה הזה, בישול לא תמיד מנטרל רעלנים.
פטריות מסחריות צריכות להישמר בקירור, באריזה מאווררת יחסית, ולהיאכל כשהן טריות. פטרייה רירית, בעלת ריח חריג, כתמים חשודים או מרקם מתפרק, לא צריכה להיכנס לצלחת. כמו כל מזון טרי, גם פטריות יכולות להתקלקל או להזדהם אם נשמרו לא נכון.
אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, נשים בהיריון, קשישים וילדים קטנים צריכים להקפיד במיוחד על מזון שטופל נכון. אין הכוונה שפטריות אסורות להם, אלא שעדיף להימנע ממזון נא מיותר כשיש חלופה מבושלת פשוטה. פטריות מוקפצות היטב עדיפות על פרוסות חיות שישבו זמן ממושך במזנון.
האם צריך להיבהל אם אכלתם פטריות נאות בסלט? לא. אין צורך בפאניקה, ואין סיבה לרוץ לבדיקה בגלל מנה אחת או אכילה מזדמנת. זו אינה אזהרה מפני סכנה מיידית, אלא המלצה תזונתית זהירה: כשאפשר, עדיף לחמם פטריות מאכל מסחריות לפני האכילה. החימום משפר את המרקם, מקל את העיכול ומפחית חשיפה לחומרים טבעיים שהמשמעות שלהם בבני אדם עדיין אינה ברורה לגמרי.
פטריות הן מזון נהדר, אבל הן אינן ירק רגיל. הן ממלכה ביולוגית אחרת, עם כימיה משלהן. המחבת הקצרה אינה רק עניין של טעם, אלא דרך פשוטה להפוך מזון טוב לבטוח ונעים יותר.