באוניברסיטת תל אביב הסבירו כי מכיוון שידוע על קשר הדוק בין תהליכים מטבוליים (חילוף חומרים) לפעילות עצבית, וכי מחלת האפילפסיה מלווה בשינויים משמעותיים בפעילות המטבולית במוח, נעזרו החוקרים במודל ממוחשב למיפוי תהליכים מטבוליים בתאים, והציבו בו נתונים ממאגרים בינלאומיים של מידע גנטי של חולי אפילפסיה, ולאחר מכן 'כיבו' את פעילותו של כל אחד מהגנים בנפרד, כדי לבחון את השפעתו. בפרט, ביקשו לבדוק כיבויו של איזה גן מקרב את התאים ממצב אפילפטי למצב תקין.
לדברי החוקרים, ממצאיהם עשויים להוות בסיס לפיתוח תרופות למגוון מחלות נוירולוגיות ונוירו-דגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון - שגם הן, כמו אפילפסיה, מתאפיינות בחוסר איזון של הפעילות המוחית.
התרעות פיקוד העורף