"כל יום שבו חוק החיסונים מתעכב, זו סכנת מוות לילדים, למשפחות ולקהילה”, אומר יהונתן עוזיהו, אב מודאג לשלושה ילדים המתחנכים כיום בגנים. “החוק תקוע ואם הוא יעבור, זה יקרה בטווח הרחוק. בינתיים אנחנו ממשיכים כל יום לסכן ילדים, מבוגרים וקשישים”. עוזיהו אינו לבד: הורים רבים כמוהו מחכים כבר תקופה ארוכה לאישורו של חוק החיסונים, שאמור לתת מענה ל”חרדה היומיומית”, לדבריהם, שבה הם שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך.
הבהלה לחיסונים נולדה, בין היתר, על רקע החשש המתגבר בשנים האחרונות בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל מפני התפרצות מחלת החצבת. רק באפריל האחרון פרסם איגוד הבריאות העולמי נתונים שלפיהם 110 אלף איש נדבקו במחלה בשלושת החודשים מתחילת 2019 , ורבים מתו ממנה. מדובר בעלייה של 300% מהתקופה המקבילה אשתקד. במדינות רבות אף אסרו על כניסת ילדים לא מחוסנים למערכות החינוך.
העיכוב באישורו של החוק וביישומו גורמים, בין היתר, גם להחרפתו של העימות בין ההורים המחסנים להורים הלא מחסנים. “מאוד דחוף וחיוני שהחוק ייכנס לתוקף”, אומרת מיכל בן דוד, אם לארבעה ילדים ממרכז הארץ. “כל התקיעות הבירוקרטית מעמידה ילדים ומבוגרים בסכנת נפשות. לשמחתי, נמצא פתרון בהידברות, אך כעת הוא לא מיושם. נושא הרחקת הילד הלא מחוסן ממוסד החינוך צריך להיות מיידי בחוק, וללא קנסות ודחיות”.
“במדינת ישראל נכון לעכשיו חיסון זה זכות ולא חובה, להבדיל ממקומות אחרים בעולם שבהם כדי להכניס למסגרת, חובה לחסן את הילד”, אומרת ד”ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק. “יש לנושא שני היבטים – הקהילתי והאישי - ופה מתקיימת לעתים סתירה בין צורכי מדיניות הבריאות וצורכי המשפחה. אני בעד הידברות ושכנוע, אבל לא רואה איך אפשר היה לאכוף חוק כזה גם אם היה קיים”.
התרעות פיקוד העורף