"היחסים בין התעשיה הפרמצבטית והאקדמיה הרפואית הבינלאומית ידעו עליות ומורדות רבות. היה ניסיון עד שנות ה-2,000 של התעשייה הפרמצבטית לעצב את המידע הרפואי על פי הצרכים המסחריים שלהם". "זה כמעט מבהיל", אמרו לו המגישים. "ממש, נכון", השיב להם רכס והוסיף: "היו המון דוגמאות לכך עד שנות ה-2,000 בהן התעשייה הפרמצבטית ניסתה להתערב בהרבה דרכים".
"מה שקרה זה דבר פשוט", אמר הפרופ', "בתרבות הרפואית אתה לא יכול לשלוח מאמר לפרסום בלי שאתה מלווה אותו בגילוי נאות האם אתה קשור בצורה שהיא, אתה או בני משפחתך בקשרים מסחריים. השקיפות אמורה למנוע כל השחתה של המידע הרפואי. החוקרים במאמר שהתפרסם בניו אינגלנד היו חבורה של 15 חוקרים נדמה לי, 13 אין להם אינטרסים כלכליים מפייזר ולשניים היו. אז הם הודיעו על זה".
"פייזר נבחנה באלף אלפי דרכים אחרות", הסתייג רכס מהמסקנות החריפות נגד חברת התרופות וביה"ח שיבא, "במיליוני אנשים מחוסנים בכל העולם. אני אתמול קיבלתי זריקה 3 של פייזר בלב שלם ושקט. למרות ששניים מהחברים בשיבא לא הודיעו לציבור הנרחב שהם קיבלו כסף למחקר אחר. אני חושב שהיה נכון להודיע, אבל עוד פעם, אנחנו מדברים על דברים של נראות".
"אחד הכלים לשכנע את הציבור, זה לדווח לו אמת ושקיפות - וכאן זה לא קרה", הקשו המגישים, אך רכס השיב: "נכון, אבל זו תקלה של נראות, אני רוצה לשים אותה בפרופורציה".