"מספיק שמטופל או בן משפחה מרים קול או צועק על אחות - זו סוג של אלימות", הוסיפה. "מעבר לזה, מה שהיה לפני כשלושה שבועות במחלקה האונקולוגית ברמב"ם, אחות באה לטפל במטופל ובת משפחתו תקפה אותה, פשוט הרביצה. איפה נשמע כזה דבר? אנחנו באים לפה כדי לתת טיפול בריאותי למטופלים שלנו, בנתינה עצומה - ואנחנו חוטפות מכות".
היא סיפרה על הרגשות של הצוותים הרפואיים שמגיעים לעבודה: "התחושה היא קשה, לא נעימה. אנחנו בסך הכל רוצים תחושת ביטחון במקום העבודה שלנו, שהוא בעצם הבית שלנו".
מה צריך לעשות כדי לשנות את המציאות העגומה? לטענתה של כץ, השביתה נועד להעביר מסר למקבלי ההחלטות: "שייישמו לאלתר את ההסכם שכבר נכתב לפני שלוש שנים, עם שורה ארוכה של דרישות ובקשות - מיגור האלימות במספר מישורים, הצבת שוטר ומאבטח במחלקות הסגורות בבתי החולים הכלליים".
"אנחנו צריכים מאבטחים, ובכמויות", היא אמרה עוד. "אנחנו צריכים שיסתובבו פה מאבטחים בכל היום ובכל הלילה, שייתנו ביטחון לצוות וגם התרעה לחולים ולבעלי המשפחה שבפוטנציה להיות אלימים", הוסיפה.
התרעות פיקוד העורף