מערכת החיסון שלנו מתמודדת בהצלחה באופן יומיומי עם זיהומים שמאיימים על גופנו ועם תאים שפעילותם השתבשה. בדרך כלל היא מועילה לנו מאוד, אבל אצל אנשים מסוימים קורה שהיא מזהה בטעות תאים תקינים של הגוף כגורמים זרים. במקרים כאלה אותם מנגנונים שבעזרתם היא נלחמת בגורמים מזיקים מופנים נגד הגוף עצמו וגורמים נזק רב. מצב כזה נקרא "מחלה אוטואימונית".
המיאלין מאפשר הולכה מהירה של מסרים בתאי עצב, כולל ההוראות שהמוח שולח לשרירים כשעליהם להתכווץ או להתרפות. לכן כשמעטפת המיאלין נפגעת, חלים שיבושים משמעותיים בהולכת המסרים בין המוח לאיברי הגוף. חולי טרשת נפוצה עלולים לפיכך לחוות קשיים בהפעלת שרירי גופם, בכישורי החשיבה שלהם ובתפקוד החושי. במקומות שבהם נפגע המיאלין נוצרת רקמה צלקתית נוקשה, בתהליך שנקרא טרשת.
המחלה מתפרצת בעיקר בין גיל 20 ל-40, ונשים חולות בה בשיעור כפול מגברים. גם קִרבה משפחתית לחולה טרשת נפוצה מאובחן מעלה את הסבירות לחלות בה. מעבר לגורמים הגנטיים, גם גורמים סביבתיים עלולים לעודד את התפרצותה. המרכזי ביניהם הוא הדבקה בנגיף אפשטיין-בר (Epstein-Barr Virus, או EBV בקיצור).
למחלה יש תסמינים רבים, בהם קשיי שליטה בגפיים, תחושת חולשה ונימול, קושי בדיבור ולעיתים אף פגיעה בראייה. חומרת התסמינים וסוגם שונים מאדם לאדם בהתאם לנזק שנגרם למערכת העצבים. בחלק מהמקרים מצבם של החולים מידרדר לנכות ולקשיים בתפקוד היומיומי.
חולה מפורסם נוסף תועד ב-1822: אוגוסטוס דאסטה, נכדו של המלך ג'ורג' השלישי בבריטניה, תיאר ביומנו את תסמיני מחלתו, שכללו בין השאר הידרדרות של יכולת הראייה שלו.
התרעות פיקוד העורף